"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו הסיבה שאינסטגרם וטיקטוק מדכאות אתכם

אם הרשתות החברתיות נועדו בסך הכל לאפשר לנו לשמור על קשר ולהתעדכן במה שקורה סביבנו, למה הן משפיעות על מצב הרוח שלנו בצורה כל כך קיצונית? זו התשובה

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: GettyImages

הרשתות החברתיות ‘מתעלקות’ על דפוסי חשיבה שסוחפים אותנו אל מערבולת של דיכאון הולך וגובר, כך לפי מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בּוֹכוּם בגרמניה שעתיד להתפרסם בגיליון מרץ 2024 של Telematics and Information Reports, וכבר עלה לרשת. נעזרנו ב-Claude כדי להביא את תקציר המסקנות.

החוקרים ערכו סקר בקרב מעל 1,200 משתתפים, שבו מצאו מתאם בין חומרנות, צריכה סבילה של מדיה חברתית, התמכרות לבדיקה אובססיבית של הרשתות, מצב רוח ירוד וירידה במדדי האושר. הנתונים מראים שמשתמשי רשתות חברתיות שמתמקדים בהשוואה בין עצמם ובין רכושם לבין זה של אחרים מושפעים במיוחד לרעה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

זה מתבטא במחשבה בלתי פוסקת על עדכונים שהם מפספסים, כימות הערך העצמי שלהם באמצעות לייקים, וסיכון מערכות היחסים שלהם בעולם האמיתי כדי לשמור על תדמית מסוימת ברשתות. הפלטפורמות גם מקדמות בכוונה ערכים חומרניים באמצעות תרבות המשפיענים ואלגוריתמים ממוקדי צרכנות, שמפמפמים לנו ללא הרף שמי שיש לו יותר מוצרים – יותר מאושר.

מחבר המחקר, ד"ר פיליפ אוזימק, מציין שזיהוי של שימוש מופרז והדרך שבה הוא מאפשר השוואה לא בריאה הוא המפתח להפחתת נזקי הרשתות החברתיות – גם אם נטישה מוחלטת שלהן מהווה סיכון ל’תיקון יתר’. בנוסף, הטיפול הפסיכולוגי באנשים שכבר מטופלים יכול להשתפר בזכות הערכת החומרנות ורמת השימוש ברשתות החברתיות כגורמים רלוונטיים למצוקתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר