מחפשים סרט תיעודי טוב לערב גשום? אם תיתקלו ב'ילדה יפה: ברוק שילדס' (2023), מומלץ בכל לב להקדיש לו את זמנכם. הסרט בן שני החלקים, הפקה של הולו בבימוי לנה ווילסון (שאחראית גם על 'אמריקנה', הסרט התיעודי על טיילור סוויפט), זמין לצפייה בדיסני פלוס. בעוד שברוק שילדס לא שימשה רשמית כמפיקה, היא הייתה מעורבת מאוד בפרויקט). לא מדובר רק ברטרוספקטיבה על הקריירה של השחקנית דוגמנית; זהו כתב אישום צורם נגד תרבות שניצלה את ילדותה ותמימותה. מצד אחד הערצת יופיה והזדמנויות המשחק, ומנגד ההתמודדות עם סקסואליזציה ושתלטנות אימה.
הסרט שופך אור על שנות השמונים, תקופה שבה נשים צעירות כמו שילדס הוצגו על המסך ומחוצה לו באופן מיני בוטה בגיל צעיר. באמצעות ראיונות וצילומי ארכיון, שילדס חושפת את המחיר הפסיכולוגי הגבוה של ניווט בסביבה ההיפר-מינית הזו, נלחמת על הכרה והערכה בעולם שראה בה סחורה.
אבל 'ילדה יפה' הוא לא רק סיפור על המחיר ששילדס שילמה. הסרט הוא גם עדות לחוסנה ולפיקחותה. אנו מתוודעים אליה היום, בת 58, נשואה באושר ואם לשתיים, כשהיא מוצאת את קולה כאישה טוחהב בעצמה. ללא ספק, יכולת ההתבוננות הפנימית שלה והשיקוף העצמי איפשרו לה לנתח את עברה; ילדות כבת יחידה לאם חד הורית שנאבקה לפרנס את עצמה ואת בתה, אב מנוכר, חינוך קתולי קפדני, חלומה להצליח כשחקנית, האלכוהוליזם של אימה, בדידותה בקולג', דרכה בהוליווד שאף פעם לא הייתה קלה. ולבסוף, היא מדברת בגילוי לב על המוסר הכפול שנכפה על נשים, וקוראת תיגר על התפיסה הנפוצה של תמימות 'לוליטה' המסווה את רצונות המבוגרים. הסרט הוא צפיית חובה לא רק עבור מעריצי שילדס, אלא לכל מי שרוצה להתעמק בדיוקן מורכב של אישה שנשארה עם הראש מעל המים למרות שנים של ניצול והפכה לאייקון תרבותי ולקול להעצמה נשית. להלן 11 גילויים שוברי לב ובלתי נשכחים מהסרט:
היא החלה לדגמן בגיל 11 חודשים בלבד
'שילדס נולדה במנהטן, ניו יורק, ב-31 במאי 1965 לדוגמנית לשעבר טרי שילדס ולמנהלת בחברת רבלון, פרנסיס אלכסנדר שילדס ג'וניור. בשנת 1966 החלה שילדס לדגמן לאחר שחברה הקרוב של אמה, פרנצ'סקו סקבולו, צילם אותה לפרסומת טלוויזיה עבור סַבּוֹן 'אייבורי'. 'תמיד ידעתי שהיא יפה', אמרה טרי בראיון ארכיוני בסרט. 'ברגע שהבאתי אותה הביתה מבית החולים פשוט ידעתי שהיא תהיה כוכבת'.
הנשיקה הראשונה שלה הייתה בגיל 11 עם שחקן בן 29 בסרט
הנשיקה הראשונה שלה הייתה עם שחקן 'ילדה יפה' קית' קאראדין - המבוגר ממנה ב-16 שנים. בזמן צילום הסצנה, שילדס התאפקה לא להגיב בגועל. הוא דווקא ניסה להרגיע אותה ואמר לה: 'היי, אתה יודעת מה? זה לא נחשב. זה העמדת פנים. זה הכל בכאילו'. לאחר יציאת הסרט לאקרנים, שילדס אמרה שהכל השתנה עבורה: 'כבר לא הייתי רק דוגמנית שהייתה שחקנית. הפכתי למוקד לכל כך הרבה דברים - טובים ורעים'.
במאי 'הלגונה הכחולה' אמר שהיא הפכה מנערה לאישה בסרט עצמו
כשנשאל על סצנות העירום של שילדס עם אטקינס ב'לגונה הכחולה', אמר הבמאי רנדל קלייזר: 'זה אמיתי. היא הופכת מילדה לאישה במהלך הצילומים'. שילדס הייתה בת 15 וכריסופר אטקינס שכיכב לצידה היה בן 18. 'הם רצו להפוך את זה לתוכנית ריאליטי', היא אמרה. 'הם רצו למכור את ההתעוררות המינית האמיתית שלי'. האירוניה של כל זה הייתה ששילדס אפילו לא הכירה את המיניות שלה באותה תקופה. היא גדלה כקתולית, ומין אז נקשר עבורה בבושה ואשמה כאחד.
היא לא הבינה שמודעות הג'ינס של קלווין קליין שלה הן מיניות
באחת הקמפיינים המפורסמים ביותר שלה, שילדס בת ה-15 לובשת חולצה מכופתרת חושפת בטן שלה וג'ינס קלווין קליין צמוד. מבטה נעוץ במצלמה, ורגלה הימנית נבעטה למעלה בזמן שהיא מתאזנת על זרועותיה, אם כי באי נוחות. סלוגן המודעה: 'רוצים לדעת מה יש ביני לבין מכנסי הקלווין שלי? כלום' - רמיזה שהקטינה בפרסומת לא לובשת תחתונים. 'לא היה לי מושג שזה מיני', אמרה שילדס על הפרסומת, שנאסרה אחר כך לשידור בשתי רשתות בארצות הברית. היא חשבה שהכוונה שאף אחד שלא יכול לבוא בינה לבין הג'ינס שלה, כך היא הסבירה.
היא נפגעה כשהיא הופיעה בבית המשפט
ב-1981, אמה של שילדס תבעה את צלם האופנה גארי גרוס בטענה שמכר תמונות עירום של בתה שלכאורה הרסו את המוניטין שלה. התמונות מציגות אותה בגיל 10, עירומה ומכוסה בשמן ואיפור באמבטיית שיש. בזמן הצילומים, אמה של שילדס חתמה על חוזה שאפשר לגרוס לצלם את בתה. עם פרסומה הבינלאומי של הילדה שצילם שנים קודם, גרוס הציע למכירה את הצילומים. בבית המשפט, שילדס נספרת בסרט, מישהו נעץ בה מבט והעביר את לשונו על שפתיו, מה שזיעזע אותה. בנוסף, אימה והיא הפסידו אחר שבית המשפט לערעורים בניו יורק קבע כי גרוס יוכל להמשיך לשווק את התמונות כל עוד הוא לא ימכור אותן לפלטפורמות פורנוגרפיות.
הבמאי פרנקו זפירלי נגע בה בזמן סצנת מין ב'אהבת בוסר'
במאי 'אהבת בוסר פרנקו זפירלי לא היה מרוצה מסצנת מין בסרט, והחליט לתפוס בוהן כף הרגל שלה כדי להכאיב לה וליצור הבעה מבוקשת מבחינתו. 'אבל זו הייתה חרדה יותר מהכל בגלל שהוא פגע בי', אמרה שילדס. 'המבט על הפנים שלך - זה חייב להיות אקסטזה', הו אמר לה, והיא לא הבינה מה זה. אבל כיוון שהיא לא רציתי להיראות טיפשה או חסרת כישרון, היא פשוט התנתקה. 'שילמו לי. אני עשיתי את הדבר. הם מכרו את זה. כולם מרוצים. אתה יודע, זה היה דיל'.
מייקל ג'קסון אמר לה פעם שהם צריכים לאמץ ילד ביחד
החברות ה'מאוד ילדותית' שלה עם מייקל ג'קסון החלה כשהיא הייתה בת 13 וג'קסון בן 20. 'שנינו היינו די צעירים במובנים מסוימים ודי בוגרים ומנוסים במובנים אחרים, אז נעשינו חברים, אבל הוא תמיד רצה להיראות איתי', היא אמרה. באחד המקרים, הוא אף אמר לה שהם צריכים 'לאמץ ילד ולגדל ילד ביחד'. החברות התפרקה בסופו של דבר לאחר שג'קסון שיקר ואמר לאופרה ווינפרי בראיון טלוויזיה ב-1993 שהוא יוצא עם ברוק שילדס. היא חשה פגועה, התקשרה ושאלה אותו 'מה אתה עושה?' ו'בסופו של דבר הקשר איתו פסק.
היא נאנסה על ידי בכיר בהוליווד
שילדס חושפת לראשונה בסרט שבגיל 22 היא נאנסה על ידי בכיר שהיא לא נוקבת בשמו. התקרית התרחשה לאחר ארוחת ערב בה הם דנו על הזדמנויות עבורה לשוב למשחק עם סיום לימודיה בקולג'. 'זה היה כמו היאבקות. לא רציתי. פחדתי להיחנק או משהו'. שילדס סיפרה. 'לא נאבקתי כל כך. פשוט קפאתי לחלוטין. חשבתי שה'לא' האחד שלי היה צריך להספיק. ורק חשבתי להישאר בחיים ולצאת החוצה. אלוהים יודע שידעתי להתנתק מהגוף שלי. תרגלתי את זה'. לאחר מכן, כשחברה אמרה לה שהיא נאנסה.
המסע שלה להורות גבה ממנה מחיר נפשי
היא ובעלה, במאי הקולנוע והתסריטאי כריס הנצ'י, חוו קשיים בניסיון להיות הורים. היא עברה טיפולי הפריה והפלה וחשבה שהיא 'נענשת', ש'משהו לא בסדר, שהיא 'לא נועדה להיות אמא'. בניסיון ההפרייה החוץ גופית (IVF) השישי, היא נכנסה בסופו של דבר להריון וילדה את בתה רואן בשנת 2003. זמן קצר לאחר מכן, היא חוותה דיכאון. בספר זכרונותיה מהתקופה, Down Came the Rain משנת 2006 שהיה לרב-מכר, היא סיפרה שתרופות נוגדות דיכאון הצילו אותה. תום קרוז (שהיה לו תפקיד קטן ב'אהבת בוסר'), סיינטולוג נלהב, אמר על כך בתגובה שהיא 'לא מכירה את ההיסטוריה של הפסיכיאטריה'. היא ענתה לו במאמר של הניו יורק טיימס שכותרתו 'מלחמת המילים' בו היא כתבה, 'אם משהו טוב יכול לבוא מההתלהמות המגוחכת של מר קרוז, הבה נקווה שהיא נותנת תשומת לב נחוצה למחלה קשה'. בסופו של דבר, הוא התנצל והם השלימו.
מערכת היחסים הסוערת שלה עם אמה
היחסים שלה עם אמה היו יחסי תלות, עד כדי כך שבשלב מסוים, היא האמינה שאם אמא שלה תמות, היא תמות גם. האלכוהוליזם של אימה היה חלק בלתי נפרד מילדותה. 'אתם אף פעם לא יודעים למה לצפות עם אלכוהוליסט,' היא שילדס שסבלה מהתעללות רגשית. 'הרגשתי סוג של נטישה בכל פעם שהיא לא הייתה עצמה'. טרי שילדס הסכימה בנקודה מסוימת להפסיק לשתות אך ורק למען בתה, אבל הבטחה הו הייתה קצרת מועד. האלכוהוליזם שלה החמיר עם השנים, ובשנת 2012 היא מתה מדמנציה לאחר שנים של דמנציה. 'נפרדתי הרבה קודם', אמרה שילדס בבכי.
לג'וני קרסון הייתה בדיחה רעה עליה
עם תחילת לימודיה בקולג' פרינסון היוקרתי, ג'וני קרסון, מנחה תכנית האירוח 'לייט שואו' סיפר במונולוג הפתיחה הפתיחה שלו בדיחה (לא מצחיקה) על הסטודנטית ברוק שילדס. 'שמעתי שהיא תלמידה מצטיינת שמקבלת ציוני עשר. לאחרונה, הפרופסור שלה נתן לה 10 באנטומיה. האנטומיה של הגוף שלה'. והיא בכלל למדה ספרות. כאלו היו הבדיחות בטלוויזיה של התקופה.