בממלכה הנוצצת של אליטת מנהטן, שבה שפע ופזרנות הם הנורמה היומיומית, למדנו בסיוע ChatGPT שמתקיים לו טרנד חשאי בקרב הנשים העשירות בעיר: העדפת תיקי בירקין מזויפים. נשות החברה הגבוהה הללו, הנתפסות לעתים קרובות כצרכניות נלהבות של אופנת על, פונות לעולם הזיופים, או רפליקות כפי שהן מעדיפות לומר, כדי לרצות תשוקה המוכרת לכולנו למותרות ללא תג המחיר המופקע.
תיק בירקין, או פשוט בירקין, נזכיר, הוא תיק שהוצג בשנת 1984 על ידי בית אופנת העל הצרפתי הרמס. תיקי בירקין נעשים בעבודת יד מעור ונקראים על שם השחקנית והזמרת ג'יין בירקין. התיק הוא סמל של עושר בשל מחירו הגבוה- החל מ-10 אלפים דולרים, ועל מנת לקנותו נדרש רישום ברשימת המתנה ארוכה. עלויותיו משתנות בהתאם לסוג העור; עורות אקזוטיים ומתכות או תכשוט יקר, מעלים את המחיר כמובן. תיקי בירקין מסופקים לבוטיקים של הרמס בלוחות זמנים בלתי צפויים ובכמויות מוגבלות, מה שיוצר מחסור מלאכותי ובלעדיות.
הכירו את ליסה, אמא בת 39 ועקרת בית עם הכנסה שנתית של כשלושה מיליון דולר שנקלעה לעולם תיקי המעצבים המזויפים דרך חברה עשירה יותר ממנה. למרבה תדהמתה של ליסה, חברתה שמתהדרת בבית בשווי עשרה מיליון דולר באתר הנופש המפטונס ומטיילת במטוסים פרטיים, חשפה כי אוסף תיקי הבירקין הנרחב שלה מורכב כולו מזיופים שהושגו באמצעות "מסיבות טאפרוור" סודיות המוקדשות לתיקי מעצבים מזויפים. מסיבת טאפרוור, אגב, הוא אירוע בבית פרטי שאורחיו המכירים זה את זה מתכנסים כדי לרכוש מוצרים של חברת טאפרוור. בשנים האחרונות המסיבות הללו פחות נפוצות ולא פעם הן תירוץ למשהו אחר.
The first bag in 2024!
byu/Specific_Ailce1225 inRepladiesDesigner
הכירו את רפ-ליידיס דיזיינר, גלגול עכשווי של קהילה במדיה החברתית מבוססת המודעות Reddit שנוסדה ב-2016 והפכה לגן עדן לנשים עשירות שמחפשות מוצרי יוקרה מזויפים באיכות גבוהה. עם מעל 70 אלף חברים, בקהילה מלוכדת זו, המורכבת בעיקר מנשים בנות דור המילניום, ניתן לזהות סימני התמכרות וריגוש בכל הנוגע לזיופים מושלמים, או "רפליקות" כפי שהם מכונים פה. ללא ספק אתגר רציני לבלעדיות מעצבים. המנטרה? שמים פס על הפוזה של 'את לא יכולה לשבת איתנו אם התיק שלך לא אותנטי' שמעצבי מותגי יוקרה מקדמים ויש נשים שאימצו.
מה שמבדיל את רפ-ליידיס (רפ - קיצור של 'רפליקה'=עותק) הוא לא רק התשוקה לזיופים ללא דופי, אלא גם הצלחת הסחר בזכות פעילותה. בסקר עצמי, הקבוצה טענה כי ב-2021 הוצאו יותר משלושה מיליון דולר על רפליקות, עם מנכ"לים, משקיעי הון סיכון, אנשי הייטק ודיפלומטים, כקונים מרוצים.
עבור נשים אלה, הפיתוי של רפליקות טמון לא רק בחיסכון בעלויות אלא בריגוש של הציד המאתגר. כלומר, הסיפוק של עסקה טובה בעולם אובססיבי לאותנטיות. ליסה, שעברה מאותנטיות לרפליקות מסבירה: "החברות שלי שמוציאות הרבה על פריטי אופנה אותנטיים מעולם לא עבדו יום אחד בחייהן. הם נולדו לאבא עשיר או התחתנו עם בחור עשיר".
למרות הכנסה של שבע ספרות למשק בית, תמיכתה של ליסה בהעתקים נופלת לפעמים על אוזניים ערלות בקרב כמה מחבריה העשירים. לדבריה, חוסר הרצון לאמץ זיופים נובע מסנוביות.
קהילת רפ-ליידיס, לעומת זאת, טוענת כי עותקים משוכפלים הם לא רק נגישים יותר, אלא לעתים קרובות טובים יותר באיכותם. בעוד מותגי יוקרה מעלים מחירים באופן משמעותי, יש הטוענים כי העתקים, המעוצבים תוך תשומת לב קפדנית לפרטים, מציעים אלטרנטיבה עמידה וחסכונית יותר.
ניווט בשוק העותקים היוקרתי דורש ידע מסוים, ובעוד רבים פונים לאינטרנט, חלק מהניו יורקריות מעדיפות מתווכים מקומיים, מה שיוצר תחושת לגיטימיות.
ככל שקסם ההעתקים באיכות גבוהה גדל, כך גדל גם המסתורין סביב מקורם. קהילת רפ-ליידיס מעלה השערות לגבי המקורות של העתקי-על, החל מבתי אופנה שנפטרים בדיסקרטיות מעודפים (מחשש של ירידת מחירים) וסמפלים שבבעלותם ועד האמונה שהעתקים מיוצרים מתיקים אותנטיים שלא עברו בקרת איכות מוגזמת.
בסופו של דבר, נשאלת השאלה: מה בכלל נחשב אותנטי בעולם שבו העתקים יכולים להיות כמעט בלתי ניתנים להבחנה מהדבר האמיתי? ככל שיותר ויותר נשים עשירות המאמצות בדיסקרטיות זיופים באיכות גבוהה, הפיתוי של העתקים בלב האליטה של מנהטן ממשיך לפרוח.
בכנת הכתבה סייע Bard.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו