רכילות, התעמרות, ציפיות לא מציאותיות ועוד סיבות לעזוב את העבודה

ההחלטה לעזוב את העבודה ולחפש הזדמנויות חדשות היא צעד מרכזי במסע הקריירה שלכם, כזה שדורש מחשבה ושיקול דעת זהירים. בעוד שחלק מהמניעים לעזוב את תפקידכם הם תוצאה של בעיות זמניות שניתן להתמודד אתן בהצלחה, בעיות מערכתיות בחברה או בתפקיד עצמו עלולות להוביל לאי שביעות רצון בעבודה לאורך זמן. ישנם דגלים אדומים שונים המסמנים שהגיע הזמן למסור את מכתב ההתפטרות ולעבור לעבודה חדשה, בין אם זו סביבת עבודה שלילית, בוס קשה או ניתוק כללי מהתפקיד עצמו.

כדי להבין איך לזהות מתי אתה צריך לעזוב את העבודה שלך, שאלו את עצמכם האם אתה לא מרוצים באופן זמני, או האם יש בעיה אמיתית בעבודה?

חשוב להבהיר לעצמכם אם אתם באמת לא מרוצים מהעבודה שלכם, או שזה תסכול זמני. לדוגמה, אולי אתם מתמודדים עם עומס כי עמית עזב לאחרונה את החברה שלך? כלומר, מצב שהוא יותר אי שביעות רצון זמנית שיכולה להיפתר באמצעות שינויים קלים במערכת. עם זאת, כאשר סימנים מסוימים מעידים על פער מושרש יותר במערכת, כנראה שהגיע הזמן לשינוי. בסיוע ChatGPT, תשע נורות אדומות: 

• תחלופה גבוהה: דלת מסתובבת של קולגות שנפרדים בזב אחר זה יכולה להצביע על יותר מסתם סדרה של צירופי מקרים. אם נראה שהעובדים רצים החוצה מהר יותר ממה שהם נכנסים, זה דגל אדום. סביבת עבודה רעילה, המונעת על ידי ניהול לקוי או תרבות ארגונית שלילית, עלולה להיות המניע מאחורי תחלופה גבוהה.

• מיקרו-ניהול: תופעת המיקרו ניהול, רמת מעורבות בלתי פרודוקטיבית, צורך מופרז בשליטה, התעסקות בפרטים מיותרים ומעקב מתמיד של מנהל, יכולה להפוך מקום עבודה לסיר לחץ. אם אתם מרגישים שכל תנועה שלכם מנותחת ונחקרת, סביר להניח שרמות הלחץ מרקיעות שחקים. מיקרו-ניהול מוליד תסכול וטינה, מה שהופך אותו לסימן בולט למקום עבודה שאתם צריכים להשאיר מאחור.

• תקשורת לקויה או לא קיימת: בסביבת עבודה בריאה, התקשורת זורמת בצורה חלקה בין ההנהלה לעובדים, ובין העובדים לבין עצמם. בעיות התקשורת יכולות להוביל לכאוס – תאריכי יעד שהוחמצו, אי הבנות ותחושה נרחבת של בלבול. אם קווי התקשורת שקטים להחריד, ייתכן שקטסטרופה אורבת, וכשה יקרה, אתם לא רוצים להיות שם.

• רכילות: מקום עבודה המהדהד רכילות ושמועות הוא קרקע פורייה לחוסר אמון וטינה. הפצת מידע אישי בנושאים רגישים שהם בגדר לשון הרע ושמחה לאיד, יוצרת תרבות שלילית. כאשר חרושת שמועות משתוללת, מערכות יחסים מקצועיות מתערערות, כמו גם המורל הכללי של הצוות. הולכי רכיל הם קולגות רעים שעדיף להיפרד מהם.

• התעמרות: מקום עבודה הנגוע בהתעמרות עלול להסב נזק רציני לטווח ארוך. התעמרות במקום העבודה היא התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה או מחוץ לו. פחד וחרדה יכולים להכות שורש, וליצור סביבה שרחוקה מלתרום לפרודוקטיביות ולצמיחה אישית. עובד שמעסיקו התעמר בו במסגרת יחסי העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש או בשל הפרת החובה לנהוג בתום לב. מעל הכול, אין להישאר במקום עבודה כזה.

• מאמץ בלתי נראה וחוסר פרגון: כאשר העבודה הקשה וההישגים שלכם נעלמים דרך קבע מעיני עמיתים ו/או הנהלה או לא מוערכים על יד אף אחד, זה יותר מסתם מקריות. חוסר ההכרה מוביל לתסכול וטינה, ולאורך זמן אלו עלולים לשחוק את המוטיבציה והמחויבות של העובדים המסורים ביותר שכדאי שיחפשו להם מקום עבודה אחר שיידע להעריך את תרומתם.

• ציפיות לא מציאותיות: אם ההנהלה מציבה רף גבוה באופן בלתי אפשרי, הלחץ הופך לצל כבד שהולך אחריכם לכל מקום וגורם למתחים ודאגות. ציפיות לא מציאותיות שמנהלים מסוימים מרשים לעצמם להציב בפני עובדיהם עלולות לסלול את הדרך לתסכול ולשחיקה, וליצור סביבת סיר לחץ החונקת צמיחה מקצועית.

• חוסר איזון בית-עבודה: איזון בריא בין עבודה לחיים הוא אבן הפינה של wellbeing, אך עומס עבודה בלתי פוסק יכול להטות את הכף לכיוון שחיקה. אם החיים המקצועיים שלכם גוזלים את הזמן והאנרגיה האישיים שלכם ואין לכם זמן לראות רופא, הצגת בית ספר, פרק בסדרת טלוויזיה טובה, וכד', זה סימן אזהרה.

• חוסר אמון: אמון הוא הדבק שמחבר בינכם לבין קולגות והנהלה. כאשר האמון נשחק, נותר שובל של טינה, חוסר בטחון, חוסר כבוד הדדי ואווירה רעילה. חוסר אמון הוא סימן חזק לתרבות עבודה בעייתית שיכולה לחלחל לכל היבט של החיים המקצועיים.