"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בואו נדבר על סקס: דקוטה ג'ונסון רוצה שנפסיק להתבייש

מעבר למקומה כקריינית ומפיקת סרט תיעודי חדש החוקר את מסתרי העונג המיני הנשי, השחקנית שלקחה על עצמה קידום שיחות על סקס ובריאות מינית לוקחת גם חלק פעיל בפרויקטים וביוזמות המאתגרים את הנורמות החברתיות סביב מיניות

,עודכן
0השמעה
דקוטה ג'ונסון. צילום: Patrick Lovell / flickr

"אני מניחה שהגענו רחוק, אבל האם באמת הגענו רחוק מאוד?" שאלה דקוטה ג'ונסון בשיחת זום עם ניקול ניונהאם, במאית הסרט התיעודי "לאן נעלמה שר הייט", שהיא עצמה הפיקה ומשמשת בו כקריינית. בשאלתה התכוונה ג'ונסון לשקיפות וגילוי לב בכל הנוגע לעונג המיני הנשי. הנושא הרגיש הזה עומד במרכז הסרט, שהוצג בפסטיבל דוק-אביב האחרון ומספר על שר הייט, חוקרת מין פורצת דרך שעבודתה, בעיקר "דו"ח הייט", עוררה עניין ומחלוקת בשנות ה-70.

לפי ChatGPT, חקירתה של הייט על חוויותיהן האינטימיות של נשים אתגרה את התפיסות המקובלות אז, אבל באופן מוזר, הייט עצמה כמעט נעלמה מן התודעה. את הסרט ביימה כאמור ניקול ניונהאם, במאית קולנוע תיעודי הידועה בעיקר בסרטים "קאמפ אמריקה" (2020) שהיה מועמד לאוסקר ו-"The Rape of Europe (2006)", שהיה מועמד למספר פרסי אמי. ג'ונסון, מהשחקניות העסוקות והמבוקשות היום, וכמובן גם דור 3 לאצולה הוליוודית, מקדישה את זמנה בנקודה הזו בחייה לקידום בריאות מינית. במהלך השיחה, היא ניווטה את הדיון אל נושא זה.

כמשקיעה ומנהלת קריאייטיב משותפת של סטארט-אפ הרווחה המיניתMaude, בת ה-34 שיתפה את חוויותיה בביקור במוזיאון הסקס במיאמי. המוזיאון, הידוע בתערוכותיו הנועזות, יציג החל מינואר 2024 תערוכה בשם"סקס מודרני: 100 שנים של עיצוב והגינות", בחסות מוד. תערוכה זו בוחנת את האבולוציה של מוצרי בריאות מינית לאורך המאה האחרונה, ומציגה את ההתקדמות והאתגרים בתפיסת החברה את הרווחה המינית.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

ניונהאם שיתפה כי פנתה לג'ונסון לתפקיד בשל יכולות המשחק יוצאות הדופן שלה ואיכות המזכירה את שר הייט - כוח, נשיות ללא בושה וניווט בתפיסות ציבוריות של מיניות. ג'ונסון, מצדה, חשפה כי שקלה פרויקט על הייט באמצעות חברת ההפקות הפרטית שלה, TeaTime Pictures, והדגישה את כי הערצתה להייט התקיימה עוד לפני מעורבותה בסרט.

בסרט ג'ונסון מציגה תיאור אינטימי של הייט, ומתעמקת במאבקים הפנימיים שחוקרת המין התמודדה איתם על רקע ביקורת ציבורית. היא מכירה בהקבלה בין חוויותיה של הייט לבין מפגשיה שלה עם תשומת לב ציבורית שלילית, במיוחד בהקשר של תפקידה ב"חמישים גוונים של אפור".

דקוטה ג'ונסון ב"חמישים גוונים של אפור",צילום: אי.פי

כנכדתה של טיפי הדרן, שחקנית עבר שכיכבה במספר סרטי היצ'קוק, ובתה של זוכת האוסקר מלאני גריפית, ג'ונסון מצביעה על הקשר שלה לשושלת הוליוודית שעוצבה על ידי גישות מורכבות כלפי מיניות. בעיסוקה הנוכחי בבריאות מינית ניכרת מחויבותה לחקור נושאים של מין, מערכות יחסים, דינמיקת כוח וידע עצמי. מבחינתה, מעורבותה בקידום בריאות מינית, מודעות וזכויות נשים, הם חלק ממפעל חיים.

"כשגדלתי אמרו לי שהגוף שלי קדוש, יפה ומיוחד ושצריך להגן עליי ולדאוג לו", מסבירה ג'ונסון, ומדגישה את החשיבות של דיון חופשי על מין ומגדר ללא פחד או סטיגמה.

לסיום השיחה, ג'ונסון מביעה את מחויבותה לאתגר את הנורמות החברתיות סביב מיניות ומעודדת דיאלוג פתוח. היא מדגישה את הצורך לשחרר את הפחד וההגנה העצמית בדיון על האמת, מזמינה אותנו לשקול מחדש את תפיסותינו לגבי בריאות מינית, ומבקשת לסלול דרך למסע מתמשך לעבר חברה נאורה ומקבלת יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר