"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה כבר 51 שנים לא היו אנשים על הירח?

הנחיתה הראשונה של בני אנוש על הירח אירעה לפני 54.5 שנים, ואחר כך הלכו עליו עוד 10 אנשים. אז איך קרה שכבר 51 שנה לא הגיעו בני אדם לירח, ואיך אילון מאסק קשור לזה?

,עודכן
0השמעה
ארמסטרונג על אדמת הירח ב-1969. מאז משימות אפולו, בני אדם לא דרכו על הירח. צילום: אי.אף.פי / נאס"א

בלילה הקרוב נציין 51 שנים מאז הנחיתה האחרונה של בני אדם על הירח. מה גרם לכך שאת מה שכבר הצלחנו לעשות ב-1969 לא עשינו מאז 1972? פנינו ל-Forefront בניסיון להבין מה השתנה.

האסטרונאוטים האחרונים שדרכו על הירח היו יוג’ין סרנן והאריסון שמיט, ויחד איתם רונאלד אוונס שנשאר בחללית אפולו 17 במסלול סביב הירח. הנחיתה התרחשה ב-11 בדצמבר 1972 בחמישה לעשר בערב לפי שעון ישראל, ושלושה ימים אחר כך שבו השניים לחללית, שנחתה בכדור הארץ ב-19 בחודש.

בכך הגיעה לסופה תוכנית אפולו של נאס"א, שהביאה 12 אנשים תוך שלוש וחצי שנים אל אדמת הירח: ניל ארמסטרונג, באז אולדרין, פיט קונרד, אלן בין, אלן שפרד, אדגר מיטשל, דייויד סקוט, ג’יימס איירווין, ג’ון יאנג, צ’ארלס דיוק, סרנן ושמיט. מאז, אף מדינה לא הנחיתה בני אדם על הירח.

מצידה של נאס"א, הסיבה העיקרית היתה קיצוצים בתקציב. בעידן שלאחר אפולו, סוכנות החלל האמריקאית העבירה את סדר העדיפויות ליעדים אחרים, כמו תחנת החלל Skylab, תוכנית מעבורת החלל (שגם היא כבר הופסקה, לאחר התרסקות ה"קולומביה" שבה היה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון) ובניית תחנת החלל הבינלאומית. מאחר שאף אומה אחרת לא הראתה יותר התלהבות מיוחדת מטיסה לירח, לא היתה לאמריקאים סיבה להמשיך לבזבז מיליארדים על ההגעה אליו.

בשנים האחרונות גובר מחדש העניין בטיסה לירח – גם משום שעדיין נותר הרבה שאנחנו עדיין לא יודעים עליו, וגם משום שהתקדמות טכנולוגית הפכה הקמה של בסיסים – מדעיים, אזרחיים או אפילו צבאיים – על גופים שמימיים אחרים לתחרות בין מדינות יריבות וחברות שמקוות להרוויח סכומי עתק ממכירת כרטיסי טיסה ומשאבים שנחצבו בחלל. הירח הוא רק הוכחת היכולת בדרך למאדים, ולכוכבים ואסטרואידים רחוקים יותר.

נאס"א עצמה שואפת להנחית אסטרונאוטים – ולראשונה גם אסטרונאוטיות – על הירח עד 2025, במסגרת מה שנקרא תוכנית ארטמיס. הפעם, חברות פרטיות, כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג’ף בזוס ובואינג, יסייעו לסוכנות המדינתית להגיע לשם. למרות זאת, מועד ההמראה המתוכנן כבר נדחה מספר פעמים בשל דרישות קפדניות הרבה יותר שקיימות כיום ולא היו בשנות ה-60 וה-70.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר