השנה מלאו 370 שנה להכתרתה של ג׳יין גריי, האישה הראשונה שמלכה על אנגליה, אך שלטונה נמשך 9 ימים בלבד, ולבסוף היא הוצאה להורג בהיותה בת 16. סיפורה הטראגי של נינתו של הנרי ה-7 הוא סיפור של תככים פוליטיים, מאבקי כוח וגבורה בלתי צפויה. כתבה זו, שנכתבה בסיוע Writesonic, מתעמקת בחייה של נערה יוצאת דופן, שלמרות תקופת מלכותה הקצרה, הותירה חותם בל יימחה על ההיסטוריה.
ראשית חייה
ג'יין גריי נולדה ב-1537 והייתה בתם הבכורה של הדוכס הנרי גריי וליידי פרנסס ברנדון, שהייתה בתה של מרי, אחותו של המלך הנרי השמיני ובתו של הנרי השביעי. במלים אחרות, ג׳יין גריי הייתה נינתו של הנרי השביעי מצד אימה, ומכאן זיקתה לכתר. הוריה, שזיהו בבתם אינטליגנציה יוצאת דופן, דאגו עבורה למורים הטובים ביותר ולהזדמנויות חינוך. היא למדה תחומים רבים ושלטה במספר שפות - ביניהן גם עברית. כבת למשפחה פרוטסטנטית אדוקה, ג׳יין נעשתה מחויבת עמוקות לאידיאלים של רפורמה דתית, שלימים יעצבו את גורלה.
עלייתה לשלטון
עלייתה של ג'יין גריי לשלטון החלה עם תפנית בלתי צפויה. ב-1553, המלך אדוארד השישי, בנו של הנרי השמיני ובן דודה של ג'יין, היה חולה מאוד. היה ברור לכול בחצר המלוכה כי המלך לא יאריך ימים. למלך הצעיר, רק בן 16, לא היה יורש, מה שהפך את שאלת הירושה לנושא בוער. אדוארד, שהיה מודע למתחים הדתיים במדינה, ביקש להבטיח את ביסוסה של הרפומה הדתית באנגליה, ובצוואתו מינה את ג'יין ואת צאצאיה כיורשים לכתר. כפרוטסטנטית אדוקה, אדוארד ידע שהיא תתמוך בכנסייה החדשה של אנגליה, שאת היסוד שלה הניח אביו, הנרי השמיני. הצוואה הוציאה את אחיותיו למחצה, מרי ואליזבת, מהתור לכתר, בגלל חוסר הלגיטימיות שלהן - מרי הייתה קתולית, ואליזבת בתה של אן בוליין, שהוצאה להורג בעוון בגידה. שתיהן, אגב, הוכרזו בנקודה כזאת או אחרת כבלתי חוקיות.
החלטה זו התקבלה בתגובות מעורבות, שכן רבים האמינו כי מרי, אחותו למחצה של אדוארד וקתולית אדוקה, צריכה לרשת את כס המלוכה - בצדק. למרות המחלוקת סביב עלייתה, ג'יין גריי קיבלה את הכתר בענווה ובתחושת חובה. ב-10 ביולי 1553, בגיל 15 בלבד, היא הוכרזה כמלכת אנגליה.
שלטונה של ג'יין, עם זאת, היה קצר מועד להחריד, ונמשך תשעה ימים בלבד. חוסר יציבות פוליטית והתנגדות מצד מרי, שגייסה תמיכה ותבעה את כס המלוכה כשלה, הביאו להדחתה.
מלכת תשעת הימים
תשעת ימי מלכותה של ג'יין גריי היו סוערים כמו - ובגלל - תפקידה המשמעותי. היא החלה ליישם רפורמות דתיות ולהקים ממשלה פרוטסטנטית מייד עם הכתרתה, אך מאמציה נתקלו בהתנגדות ובחוסר יציבות. הסיעה הקתולית, בהנהגתה של מרי (שאימה הייתה קתרין מאראגון, רעייתו הראשונה של הנרי השמיני ונסיכה ספרדייה-קתולית), זכתה לתמיכה והצליחה להדיח את ג'יין מכס המלוכה.
נפילה והוצאה להורג
נפילתה של ג'יין גריי הייתה מהירה וטרגית. היא נכלאה במצודת לונדון, שם המתינה להוצאתה להורג. מרי, המלכה, ראתה בג'יין איום פוטנציאלי על שלטונה וביקשה לחסל כל אפשרות שג'יין תהפוך למנהיגת אופוזיציה נגדה. התוצאה הייתה האשמת ג׳יין ובעלה, גילדפורד דאדלי, בבגידה חמורה וגזר דין מוות. בבוקר ה-12 בפברואר 1554, כשהיא בת 16.5 בלבד, הוצאה ג'יין גריי להורג, ולפני כן פנתה לקהל והביעה את תמימותה ונאמנותה לאמונה הפרוטסטנטית. עמידתה האיתנה מול המוות הבלתי נמנע זיכתה אותה בהערצה ואהדה ממי שהיו עדים לרגעיה האחרונים.
מורשת היסטורית
מורשתה של ג'יין גריי משתרעת הרבה מעבר לתקופת שלטונה קצרת הימים. מחויבותה הבלתי מעורערת לעקרונותיה, ואומץ ליבה מול נסיבות שלא היו בשליטתה, הפכו אותה לסמל של חוסן ונחישות. למרות שלטונה קצר-המועד, לא ניתן להתעלם מהשפעתה על הרפורמה הדתית ועל שלטונם של יורשיה מבית טיודור. סיפורה מאיר את שאפתנותן הפוליטית ומאבקיהן של נשים בתקופה שבה רק גברים היו בעמדות סמכות. גורלה הטרגי משמש תזכורת לטבעו השברירי של הכוח ולמחיר התמרון הפוליטי.
מיתוסים ותפיסות שגויות על ג'יין גריי
במהלך השנים, כמה מיתוסים ותפיסות שגויות נקשרו לג'יין גריי.
טעות נפוצה אחת היא שהיא הייתה בובה, שתומרנה על ידי בעלה, משפחתה ויועציה. עם זאת, ראיות היסטוריות מצביעות על כך שג'יין הייתה אדם אינטליגנטי ועצמאי מאוד, שהשתתפה באופן פעיל בהחלטות הפוליטיות של שלטונה הקצר.
מיתוס נוסף סביב ג'יין גריי הוא שהיא קיבלה את הכתר ברצון. במציאות, ג'יין לא רצתה להיקרא מלכה, וקיבלה את התפקיד רק מתוך חובה ורצון להגן על האמונה הפרוטסטנטית. קבלתה את הכתר הייתה עדות לתחושת האחריות שלה, ולא לצמא לכוח.
סיפורה יוצא הדופן של ג'יין גריי הוא סיפור של טרגדיה, אומץ לב ותמרונים פוליטיים. למרות הדחתה מהשלטון ותקופת שלטונה הקצרה, היא הותירה מורשת מתמשכת. מחויבותה לרפורמה דתית הדהדה בקרב פרוטסטנטים רבים, והאומץ שלה מול מצוקות השעה היווה השראה לדורות הבאים. תקופת מלכותה של ג'יין הדגישה גם את שבריריות הכוח ואת טבען הרעוע של בריתות פוליטיות, לקחים שיעצבו את מהלך ההיסטוריה האנגלית. סיפורה הוא עדות לחוזק האופי ולמחויבות הבלתי מעורערת לעקרונות שממשיכים לעורר בנו השראה ולרתק אותנו מאות שנים לאחר מכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו