"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

“אוצר המאה": גלאי המתכות חשף תגלית מדהימה

תושב נורווגיה שקיבל רשות לחפש מטבעות ומפתחות באי פרטי קיווה לדלות כמה עתיקות בשווי עשרות או מאות אירו. מה שהוא מצא בפועל הוא אוצר ששווה פי כמה וכמה, ומהווה גם פיסת היסטוריה נדירה ביותר

,עודכן
0השמעה
תגלית הזהב הגדולה בנורווגיה. צילום: Ereland Bore

אנשים שיוצאים "לחפש מציאות" כשהם חמושים בגלאי מתכות מוצאים לא פעם מטבע עתיק או מפתח מסתורי – אבל עבור גבר אחד, החיפוש אחר אוצרות קטנים החבויים מתחת לחול הסתיים באוצר גדול בהרבה מהצפוי. ChatGPT עזר לנו להבין את גודל הממצא:

אֶרְלֶנְד בּוֹרֶה, אזרח נורווגי בן 51, הגיע לאי הפרטי רֶנֶסוֹי הסמוך לחוף הדרום-מערבי של המדינה, באישור בעלי הקרקע, כשהוא חמוש בגלאי המתכות שלו כדי לחפש בו ממצאים מעניינים. הניסיון התמים יחסית קיבל תפנית בלתי צפויה כאשר הגלאי החל לצפצף בעקשנות בעודו סורק את האדמה. ברגע הראשון הוא נחל אכזבה כאשר חילץ מהאדמה עטיפה של חפיסת שוקולד – אך אז, ממש מתחתיה, הוא הבחין בגוש של זהב.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

"ישבתי פתאום עם אוצר זהב בידיים", אמר בורה כשתיאה את רגע הגילוי של מה שמומחים מגדירים כעת כממצא הזהב המשמעותי ביותר של נורווגיה במאה ה-21. המטמון כלל תשעה תליונים מעוטרים בסמלי זהב "נדירים", שלוש טבעות זהב ו-10 פנינים מוזהבות. בורה פנה מייד לרשויות, אשר אישרו כי אוצר הזהב שנצבר שוקל כ-100 גרם במצטבר – ובהתחשב במחיר הזהב, העומד על כ-1,928 דולר לאונקיה, או 238 שקל לגרם, השווי הכולל של האוצר הוא כ-6,200 דולר, או 23,800 שקל.

אוֹלֶה מדסן, מנהל המוזיאון לארכיאולוגיה באוניברסיטת סְטַוַונְגֶר, אמר כי "זהו ממצא הזהב של המאה בנורווגיה". הוא ציין כי התליונים, למרות העיצוב דמוי המטבעות, הם למעשה חלקי קישוט בלבד. הם תוארכו לאזור שנת 500 לספירה, בתקופת ההגירה, ומציעים הצצה לעידן שבו מערב אירופה לא נשלטה על ידי קיסר רומי.

הסיפור לא מסתיים בתגלית, שכן חוק המורשת התרבותית של נורבגיה מבטיח שמי שחושף אוצרות יתוגמל. דמי המוצא, כפי שנקבע בחוק, יחולקו באופן שווה בין ארלנד בורה לבעל הקרקע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר