התבססותה של טכנולוגיה חדשה מעוררת פעמים רבות חששות מפני השפעתה על החברה. בשנות השישים, למשל, עוררו מכשירי טלוויזיה בצבע דאגה בממשלה מפני חידוד הפערים בין עשירים, שיכולים לרכוש את המכשירים היקרים, ועניים, שייאלצו להסתפק במכשירים הישנים. לפיכך היא הנחתה את רשות השידור להפעיל את ה"מחיקון", מתקן שממיר תכניות צבעוניות לשחור-לבן, וכך "מחקה" באופן סימבולי את הפערים בין המעמדות.
חששות דומים נשמעים בימים אלו כלפי הרשתות החברתיות. הפעם לא פערים חברתיים עומדים במוקד הדיון הציבורי, כי אם פערים פוליטיים. הפצת תמונותיו המעובדות של הנשיא ריבלין עטוי בכאפייה ומעליו כתובות נאצה, עוררו את החשש שמא הסתה באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט עלולה להקצין את הפערים הפוליטיים בישראל. היו אף שביטאו חשש מפני התרגום של ההסתה הרשתית למעשים במציאות הריאלית, וטענו שכוחה של הרשת ללבות איבה גדול מזה של אמצעי תקשורת ותיקים יותר.
ההיסטוריה, לעומת זאת, מלמדת אחרת. אף שקל ונפוץ להאשים את הטכנולוגיה בחוליי החברה, קשה להוכיח שהיא האחראית הבלעדית להם. יתרה מכך, הניסיון האנושי מלמד שבני אדם מונחים על ידי אותם מאוויים ודחפים מאז שחר האנושות, ולא משנה אם הם מתקשרים באמצעות מדורות, טלגרף או אינטרנט. מכאן שלרוב הטכנולוגיה נותנת ביטוי למניעי החברה, או מארגנת אותם בדרכים חדשות, אבל לא מייצרת אותם מהיסוד.
כך גם במקרה הנוכחי: שיח ציבורי אלים ומתלהם הוא לא תופעה שהרשת הצמיחה. התמונה של ריבלין בכאפייה לא שונה מבחינה תוכנית משלטים דומים שהונפו נגד רבין בתקופת הסכמי אוסלו, אף שבאותה תקופה מארק צוקרברג עוד למד בבית הספר היסודי. הדבר שהשתנה הוא האופן בו השיח מאורגן: כיום קל הרבה יותר להפיץ מסרים, ומידת האחריות על התוכן שלהם מועטה מבעבר. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בשתי תכונות שהרשת מתאפיינת בהן: הראשונה – אנונימיות, והשנייה – תיווך. בניגוד להפגנה פיזית, שדרשה פומביות והזדהות, ב"הפגנה" ברשת האדם לרוב לא מזוהה. במצב דברים זה, קל לו יותר לפרוץ גבולות מוסר ונורמות חברתיות, תופעה המכונה בעגה המקצועית "אפקט הסרת העכבות".
תכונה נוספת של הרשת שמחזקת אפקט זה היא חוסר האינטראקציה הישירה: ברשת אין שפת גוף, קשר עין או הבעות פנים ולפיכך הפגיעה בצד השני לא ניכרת לעין.
הפתרון למצב הוא לא בחסימת הרשת או בהאשמתה. אם נמשיך את הדוגמה שפתחה מאמר זה – תגובת הציבור ל"מחיקון" היתה "אנטי מחיקון": התקן אשר שחזר את הצבעים באות המשודר לפני הפעלת המחיקון. במלים אחרות, גם אם תופעל צנזורה על רשתות חברתיות, או תצומצם אפשרות התגובה באתרי אינטרנט, הציבור ימצא פלטפורמה אחרת לבטא בה את מאווייו. הפתרון צריך להיות טמון ב"מחיקון" של בורות, אתנוצנטריות וחוסר סובלנות בדמות חינוך מגיל צעיר לתרבות שיח ולקבלת האחר.
* הכותבת הנה חברת סגל בחוג לתקשורת באוניברסיטת אריאל, המתמחה בחקר רשתות טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו