לינה בצינור וטבילה במים - האזור היפה בארץ שגילינו מחדש

בדיוק שחשבנו שלא יכול להיות חם יותר - הגיע עוד שרב של קיץ. ולמרות הרצון לברוח למזגן עד יעבור זעם, בחרנו להיכנס לאוטו ולצאת להרפתקאה מדברית בלב הנגב, כי אם כבר חום - אז שיהיה במקום ששווה את זה. 

כמו תמיד, המסע מתחיל הרבה לפני התחנה הראשונה. תוך כדי נסיעה הנוף משתנה, הכבישים נפתחים, הצבעים הופכים לחומים וזהובים יותר, והטלפון, שבדרך כלל מסרב לנוח, פתאום מרגיש הרבה פחות חשוב.

להכיר את המדבר דרך האנשים שחיים בו

התחנה הראשונה שלנו הייתה דרך האוהלים - מיזם תיירותי שמחבר בין הכפרים הבדואיים לאורך כביש 40, בין שדה בוקר למצפה רמון.

בניגוד לאטרקציות תיירותיות "רגילות", כאן הסיפור הוא לא רק המקום אלא האנשים. בכל אחד ממרכזי האירוח פוגשים משפחה אחרת, שלכל אחת יש הסיפור שלה, האירוח שלה והדרך שלה להכיר למבקרים את החיים במדבר.

אנחנו פגשנו את שטיווי אבו בלייא, הבעלים של חאן נחל חווה. אחרי התמקמות וקפה בדואי מסורתי, יצאנו לחוות את השטח - יחד עם עדר הכבשים המשפחתי. אם חשבתם שלהיות רועה צאן זה תפקיד פשוט, מתברר שמדובר בעבודה שדורשת לא מעט סבלנות, תשומת לב והיכרות עמוקה עם השטח.

אחרי סיבוב "בשכונה המדברית", חזרנו לארוחה מסורתית עשירה, תה מתוק ובעיקר לשיחה על סגנון החיים הייחודי שקורה פה. בין היתר גילינו שבמקום אין כלל חיבור לרשת החשמל, וכל האנרגיה מגיעה ממערכות סולאריות. תזכורת לכך שתמיד אפשר לחיות אחרת. 

למי שרוצה להאריך את החוויה, אפשר גם להישאר ללון באוהלים הבדואיים, בחושות ממוזגות או בקמפינג, ולהמשיך את הערב תחת שמיים מלאי כוכבים. אנחנו, לעומת זאת, המשכנו לגלות את הכוכבים מזווית אחרת לגמרי - דרך עדשת המצלמה. של הטלפון כמובן. 

כשהחושך יורד - המדבר מתעורר

אם יש משהו מרגש במדבר זה הרגע שבו הירח עולה והכוכבים מאירים את השמיים. זה בדיוק הזמן שבו הגענו לחניון הלילה של נחל חווארים - שם פגשנו את "עופר המדבר", שלקח אותנו לחלק הפחות מוכר של המסלול (חווארים עליון). אם במהלך היום הנוף גונב את ההצגה, בלילה דווקא השקט עושה את העבודה.

אל ההליכה הצטרפה גם נועה ברנט, שמעבירה סדנאות צילום בנייד, והוכיחה שלא צריך מצלמה מקצועית כדי לחזור עם תמונות שיקפיצו את הפיד האינסטגרמי. יחד עם הסטיק לייט הצבעוני שקיבלנו מעופר, הצלחנו לתפוס כמה תמונות שנראות כאילו יצאנו ממגזין טיולים - ובעיקר גילינו שהמצלמה שבכיס שלנו יודעת לעשות הרבה יותר ממה שחשבנו.

משם כבר המשכנו למקום שבו נעביר את הלילה, וגם שם חיכתה לנו הפתעה מעניינת.

מתי בפעם האחרונה ישנתם בתוך צינור? 

את הלילה העברנו בחוות נאות - אחת מחוות הבודדים היפות באזור.

מלבד הבקתות המרווחות למשפחות ולזוגות, יש כאן גם את אחת מאפשרויות הלינה הכי מקוריות שפגשנו: חדרים שנבנו בתוך צינורות בטון ענקיים, שבמקור יועדו להובלת מים והוסבו ליחידות אירוח מעוצבות.

מעבר למראה החיצוני המגניב, הופתענו לגלות שגם מבפנים מדובר בחדרים נעימים, מאובזרים במיטה זוגית, מגבות ומצעים - וכמובן מזגן, כי איך אפשר בלי. כן כדאי לדעת שמדובר בחדר קטן. 

החווה כולה מוקפת נוף מדברי, תמצאו בה גם מחלבת עיזים, חנות מקומית וביסטרו קטן ומדליק, שכשוכית מוצלת לרגעים שצריך לצנן את החום ופינת ישיבה סביב המדורה. 

בוקר שמתחיל לאט

את היום השני פתחנו בדיוק בקצב שהמדבר מבקש - עם תרגול יוגה רגוע מול הנוף (שמתקיים כל יום שישי בחווה), טבילה קצרה בבריכת השכשוך וקפה קר.

לאחר מכן המשכנו לארוחת בוקר עשירה שכללה סביח מפורק, עלי גפן, פלטת גבינות, סלטים טריים, מיץ פירות, וכמובן עוד קפה. כל מה שהיינו צריכים לפני שחזרנו לשטח.

לראות את המדבר מהשטח

אחת הדרכים ליהנות מהמדבר גם באמצע אוגוסט היא פשוט לעלות על ג'יפ ממוזג ולהגיע למקומות שרכב רגיל לא ייקח אתכם אליהם. זו בדיוק הדרך שאנחנו בחרנו לחוות את היום השני.

יצאנו עם אדם סלע, שמפעיל יחד עם משפחתו את המרכז לסיורי מדבר - עסק משפחתי שמכיר את הנגב כבר יותר משלושה עשורים. בין נופי בקעת צין, עצירות בנקודות תצפית, וארוחת צהריים מושקעת בלב השטח - מהר מאוד הבנו שהג'יפ הוא רק התירוץ. הסיפור האמיתי הוא ההיכרות העמוקה שלהם עם המדבר, והיכולת לגרום גם למי שמבקר כאן בפעם הראשונה להרגיש קצת מקומי.

כשהרגשנו שהחום המדברי מתחיל לנצח, הגענו לעין עקב - כנראה אחת העצירות הכי מתבקשות ביום כזה. אחרי כמה שעות של נסיעה בשטח, לא באמת היה צריך לשכנע אותנו לקפוץ למים. כמה דקות של טבילה במעיין הקריר - ושכחנו שבכלל אוגוסט בחוץ. 

בטיימינג המושלם אדם גם שלף אבטיח קר. יש שילובים שפשוט לא ידענו שהיינו צריכים.

לסיים את היום עם כוס יין מול השקיעה

התחנה האחרונה במסע הייתה אירוע היין השנתי של עבדת - אירוע שכבר הסתיים השנה, אבל בהחלט שווה לסמן ביומן לקיץ הבא.

פעם בשנה הופך הגן הלאומי עבדת למפגש מקסים בין ההיסטוריה העתיקה של הנגב לבין היקבים שפועלים בו היום. בין שרידי העיר הביזנטית אפשר להצטרף לסיורים בכרם המורשת ובגתות העתיקות, לטעום יינות של יקבי האזור וליהנות מהופעות אקוסטיות באוויר הפתוח.

כשברקע השקיעה צובעת את המדבר בגוונים של זהב וכתום, קל להבין למה האירוע הזה הפך לאחת ממסורות הקיץ של הנגב.

רגע לפני שחוזרים למזגן

למרות התדמית של הנגב - דווקא הקיץ הראה לנו צד אחר שלו. בין מצפה כוכבים, טיולי ג'יפים, טבילה במעיין, אבטיח קר באמצע השטח וכוס יין מול השקיעה - גילינו שלא תמיד צריך לברוח מהחום כדי ליהנות ממנו - לפעמים כל מה שצריך הוא להגיע למקום שיודע בדיוק איך לחיות איתו.

הכותבת היתה אורחת תיירות רמת הנגב