"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ביזארי: התושבים מפחדים מהטילים האיראנים - והמדינה מסתירה מהם מרחבים מוגנים
איום הטילים מאיראן בשיא, אך ממשלת יוון מסרבת לחשוף את מיקומם של 3,000 בונקרים הקבורים תחת האדמה • למה מסתירים מהאזרחים את המקלט שיכול להציל אותם? כל הפרטים על הסוד התת-קרקעי
הבונקרים של הנאצים שממשלת יוון מסתירה. צילום: ללא קרדיט

ביזארי: התושבים מפחדים מהטילים האיראנים - והמדינה מסתירה מהם מרחבים מוגנים

איום הטילים מאיראן בשיא, אך ממשלת יוון מסרבת לחשוף את מיקומם של 3,000 בונקרים הקבורים תחת האדמה • למה מסתירים מהאזרחים את המקלט שיכול להציל אותם? כל הפרטים על הסוד התת-קרקעי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כמעט 3,000 בונקרים מפזרים ברחבייוון, קבורים עמוק תחתאתונה, פיראוס ובמקומות נוספים. רובם נבנו בתקופה שיוון מעדיפה לשכוח - בין 1936 ל-1941, מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי.

היום, כשכטב"מים מלבנון תוקפים את קפריסין ובסיסים אמריקניים ביוון נמצאים על הכוונת של איראן וחיזבאללה, יוונים רבים החלו לחפש אותם. יש רק בעיה אחת:הממשלה היוונית מסתירה את מיקומם המדויקשל רוב הבונקרים וטוענת שתגלה את המיקום רק במקרה ויוון אכן תותקף בטילים.

על פי נתונים שנמסרו לפרלמנט היווני, קיימים במדינה 2,892 בונקריםממלחמת העולם השנייה, שיכולים להכיל כ-2-3 מיליון בני אדם. במחוז אתיקה (בו שוכנות אתונה ופיראוס) לבדו, יש למעלה מ-900 בונקרים, חלקם מתחת לרחובות הבירה. אבל היכן הם בדיוק?הממשלה מסרבת לגלותויוונים רבים מנסים למצוא אותם לבד.

הסודות של פיראוס

בשנת 1938, בהנחיית הדיקטטור (או הפטריוט היווני, תלוי את מי שואלים) יואניס מטאקסיס, עיריית פיראוס הובילה תוכנית לבניית רשת של מקלטים תת קרקעיים. בפיראוס - עיר נמל אסטרטגית - בנו גם בונקרים גדולים ועמוקים יותר.

לעוף על זה!

כל חדשות התיירות, התעופה, מלונות ומסלולים - אצלכם במייל

פנאיוטיס דוטריוס, מהנדס אזרחי וחוקר מערות, ביקר בשני בונקרים בפיראוס. לדבריו, "רטיבות שלטה ברוב הבונקרים. הם מעולם לא נבדקו ולא תוחזקו. כשנכנסים לתוכם, נכנסים לחללים שנעזבו לתמותה איטית. הזמן והרטיבות עשו את שלהם".

"רטיבות שלטה ברוב הבונקרים",צילום: ללא

המצודה התת-קרקעית באי אגינה

באגינה, אי קטן סמוך לאתונה, קיים אחד הבונקרים הגדולים ביותר שנשתמרו יחסית שלמים - ומיקומם ידוע. הבונקר ליד הכפר פרדיקה נבנה בשנת 1937 בעומק רב מתחת לקרקע. העלות היתה אסטרונומית בעת בנייתו - 2 מיליארד דראכמות.

הבונקר משתרע על שטח של כ-83 דונמים תחת הקרקע, על כמה קומות. בתוכו יש מערכת משוכללת של חדרים, מחסנים ותחנות תקשורת. מעל לקרקע הוצבו תותחים גדולים. כיום, הבונקר באגינה עומד כעדות לרמת ההנדסה שיוונים הפגינו לפני כמעט מאה שנה. רוב חלקי הבונקר סגורים ותחת אחריות צבא יוון. כיום רוצים לבנות מלון על הבונקר, למרות התנגדות תושבי האי.

בכרתים לא מחכים לממשלה

באי כרתים, שמארח את אחד הבסיסים האמריקנים הגדולים ביותר באזור במפרץ סודה, לחוצים יותר מטבע הדברים ולא מוכנים לחכות לממשלה. סגן ראש עיריית הרקליון (בירת האי), גיורגוס קרנטינוס, הציע לא לחכות שהממשלה תחליט לפתוח את הבונקרים, אלא להיכנס לבונקרים הקיימים באי ולצייד אותם בשמיכות, במים, ובמזון יבש. גם מיקומם של הבונקרים בכרתים לא ידוע לקהל הרחב, ובממשל באתונה פחות מתלהבים מהרעיון של קרנטינוס.

הבונקרים שמסתירים מאזרחי יוון,צילום: ללא

ה"אוצרות" משנות ה-40

ברחובות פיראוס, ניתן לראות גם היום כניסות חסומות ושלטי "אין כניסה" שהוצבו לפני עשרות רבות של שנים. מיליוני יוונים חיים מעל הבונקרים ואינם מודעים לעולם התת-קרקעי שתחת רגליהם.

כעת כשאיום המלחמה הפך למוחשי יותר, רבים מחפשים את הבונקרים העתיקים של יוון, תזכורת חיה לכך שלעיתים ההיסטוריה - אכן חוזרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו