"כשהבנתי שלחצות את קוריאה על אופנוע לא יעבוד חלק כמו תאילנד מבחינה תקציבית וגם פרקטית, פניתי לדו גלגלי מסוג אחר - אופניים". בגיל 29 עידן גיגי הגשים חלום נוסף. הוא חצה את דרום קוריאה באופניים. "ב-1 בנובמבר מצאתי את עצמי יוצא לדרך, מסיאול הצפונית לבוסאן הדרומית - 633 ק"מ של רכיבה במסלול ארבעת הנהרות".
שביל ארבעת הנהרות (Four Rivers Trail) בדרום קוריאה הוא אחד משבילי הרכיבה המפורסמים ביותר בעולם המחבר בין המטרופולינים של סיאול בצפון ובוסאן בדרום. המסע ארך כ-13 ימים, מתוכם יומיים מנוחה ו-11 ימי רכיבה בממוצע של 55-60 ק״מ ליום. אף מקום לינה לא נסגר מראש, ובכל ערב הוא תכנן כמה ק״מ הוא רוצה לרכב ביום.
הישראלי שחצה את דרום קוריאה על אופניים // צילום: עידן גיגי
בית מרחץ קוריאני
הלינה התחלקה בין גסטהאוסים של משפחות מארחות, "מוטלים לאהבה" ומוטלי דרכים. וגולת הכותרת - בתי מרחץ קוריאנים: ג׳ימג׳ילבאנגים. ג׳ימג׳ילבאנג הוא בית מרחץ קוריאני גדול ופתוח 24/7, שמציע סאונות יבשות ורטובות בטמפרטורות שונות, הכניסה היא בעירום ויש הפרדה מלאה בין נשים לגברים במתחמי הרחצה.
אין צורך לשריין מראש ובדלפק הקבלה תשלמו סכום ממוצע של 30 שקלים בעבור כניסה חד פעמית לרחצה ולינה, סט פיג׳מה האופייני למקום וסט טואלטיקה. בחלל המשותף יש חדרי מנוחה, מרחבים משפחתיים עם טלוויזיה ומשחקים, מסעדות ואזורי שינה פשוטים עם מזרנים דקים במיוחד על רצפה מחוממת. "זה שילוב של ספא, סאונה וחלל חברתי, החוויה הקוריאנית הכי אותנטית שאני יכול להמליץ לכל אדם".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
משפחה קוריאנית מאמצת
"לאחר כמעט 100 ק״מ של רכיבה דרומית לסיאול. הגעתי לעיירה קטנה באמצע שום מקום. מצאתי את המקום של מיסטר פארק באפליקציית אייר בי אנד בי כמה שעות קודם לכן אבל הוא היה סגור ללינה באותו הערב. לא היו לי יותר מדי אופציות באותו האזור, אז פשוט רכבתי לשם, מצאתי את הבית, דפקתי בדלת וביקשתי לישון שם הלילה. נעניתי בחיוב עם חיוך ענק והכנסת אורחים שאפשר לחלום עליה".
"בסביבות 08:30 בבוקר דפיקות על הדלת. מיסטר פארק קורא לי - 'עידן, בוא למטה, ארוחת הבוקר מוכנה'. באותו הרגע משהו בי אמר לי, הופ חביבי, זה הזמן לעצור ולקחת יום מנוחה, הגעת הביתה. לא הייתי בבית שלי כבר תשעה חודשים. בית זה הכל בשבילי ולאחרונה הגעגועים הביתה גדולים אף יותר. ואז הגיע מיסטר פארק, בן 79, אבא. פשוט אבא. לאשתו קוראים מיס סו (77), אישה מדהימה ובשלנית משכמה ומעלה".
"הרגשתי שאני שוב עם המשפחה שלי, שאני שוב בבית, תקראו לזה משפחה קוריאנית מאמצת. אוכל חם, קפה, פירות, אהבה, חיבוק. כמה זה היה לי חסר וממשפחת פארק קיבלתי הכל. בבוקר המשך הרכיבה, רגע לפני שיצאתי לדרך, אמרתי למשפחת פארק שאחזור אליהם כשאסיים את המסע הזה עם האופניים וכך עשיתי".
"ב-23 בנובמבר חזרתי לבקר את משפחת פארק למשך שבוע שלם בו צללתי לתרבות קוריאה, נהניתי מהאירוח הכי אותנטי שאפשר לדמיין, כולל מספר ימים בהם הייתי חלק פעיל מהכנת הקימצ׳י השנתית, אולי אחד מהאירועים הכי מסורתיים בדרום קוריאה. זאת ללא ספק אחת החוויות הכי מדהימות שהיו לי בחיים בתור מטייל וזה רק עניין של זמן עד שאחזור שוב לבקר את משפחת פארק".
הבית של מיסטר לי
"את הבוקר השביעי למסע התחלתי לאחר שישנתי את הלילה בג׳ימיג׳ילבאנג בסאנגג׳ו, עיירה קטנה כ-300 ק״מ דרומית לסיאול. המטרה הייתה ברורה, למצוא מוטל בכדי להעביר בו את יום המנוחה שלי.
לאחר זמן מה של התפנקות בסאונות ובמרחצאות של הג׳ימג׳ילבאנג, ממש בעת שסיימתי להתארגן ניגש אליי מיסטר לי (64) ושאל אותי מה אני עושה שם. עכשיו, חשוב להבין, בכל האזורים בהם רכבתי ובמיוחד בזמן הזה של השנה - התיירות אינה בשיאה ואם כבר יש תיירים אז זה רוכבי אופניים. לזה תוסיפו שבג׳ימיג׳ילבאנג מעולם לא נתקלתי בזר או תייר מלבדי. הסברתי למיסטר לי שאני מישראל ושאני חוצה את כל דרום קוריאה באופניים".
"'ומה התוכניות שלך להיום?', שאל מיסטר לי. אמרתי לו שאני מחפש מקום לישון כדי לקחת יום מנוחה. הוא אמר לי 'תשמע ידידי, טיילתי ביותר מ-70 מדינות, תמיד אנשים טובים עזרו לי בדרך, עכשיו זאת ההזדמנות שלי לעזור בחזרה. אתה מוזמן לבוא להתארח אצלי בבית ואדאג לך להכל'. מיסטר לי לקח את נדיבותם ורוחב ליבם של הקוריאנים צעד קדימה, מכל הלב".
חורף במינוס 20 מעלות
"מיסטר לי חי בבית קטן וצנוע ואם להיות כנה, מזג האוויר היה כל כך קר שהייתי צמוד לרדיאטור כל הלילה. שאלתי אותו איך הוא מתכוון להעביר את החורף שמתקרב, הטמפרטורות צונחות שם למינוס 20 מעלות כמעט בדרך קבע. הוא אמר כמובן שזה לא פשוט, אבל מסתדרים ומתרגלים להכל. בקיאותו של מיסטר לי באנגלית עזרה והקלה עוד יותר על התקשורת בינינו. גיליתי איש מעורר השראה, סקרן, נדיב ומלא בניסיון חיים".
מסע בעלייה
"אחד הקטעים שהיו לי הכי משמעותיים היו 66 ק״מ מ-Yeoju לכיוון Chungju, בבוקר הייתי בטוח שזה בקטנה והכל יהיה בסדר אבל כמה ק״מ של רכיבה לתוך היום, התחילו עליות וטיפוס על פסגות רציניות, הבנתי שזה יהיה אתגר רציני מאוד. בדיעבד ולאחר קצת העמקה בנושא, מדובר בקטע הדרך הקשה ביותר לאורך מסלול ארבע הנהרות, תשאלו את שריר הארבע הראשי שלי, יזכור את המסלול הזה לנצח. כך עבר לו היום, בין נופים משגעים לאגמים ונהרות, לעלייה ועוד עלייה ועוד עלייה ועוד עלייה".
"שיפוע של 700, לאחר מכן 500 מטר, עוד שעה שעתיים ואז 800 מטר, מפדל במרץ ושהגוף כבר לא מסוגל יותר, הולך לצד האופניים ומוביל אותם לפסגה. היו קשיים בכל יום כמובן, אבל באותו היום התחוללה אצלי מלחמה פנימית בידיעה שאין דבר כזה להרים ידיים, אין סיכוי שאוותר ולא אמשיך קדימה".
"בסוף היום הגיע אקט רציני של טיפוס ושם כבר היו לי כמה רגעים שדרבנתי את עצמי בטירוף - 'יאללה עידן, עד הסוף, עד הסוף, מלחמה בעיניים'. ביחד עם השקיעה חציתי את הגשר לכיוון צ׳ונגג׳ו, הגעתי לג׳ימג׳ילבאנג המקומי של העיר, נכנסתי למקלחת וסאונה חמימה ושכחתי מכל הדאגות, הכאב והקשיים. ככה היא דרום קוריאה - עליות, נופים, נהרות ואגמים, אוכל מנחם ופינוקים לנשמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
