לא רק בדרך לאילת: הסודות המקומיים שהופכים את הערבה ליעד בפני עצמו

אם בעבר רוב הישראלים הכירו את הערבה הדרומית בעיקר דרך חלון הרכב בדרך לאילת, היום יותר ויותר מטיילים מגלים יעד שלם שעומד בפני עצמו.

בין נופי המדבר האינסופיים, השקט הממכר והשקיעות הדרמטיות, מסתתר הסיפור האמיתי של האזור: האנשים שבחרו לעזוב את המרכז, את הקריירות המוכרות ואת החיים המהירים - ולהתחיל מחדש בלב המדבר.

אלה לא רק בעלי עסקים או יזמים. הם אנשים שהגיעו ממקומות שונים בארץ ובעולם, התאהבו בערבה והפכו אותה לבית. דרך בתי קפה, מרכזים אקולוגיים, מבשלות בירה ויוזמות קהילתיות הם יוצרים פסיפס אנושי ייחודי שהופך את הערבה הדרומית לאחד היעדים המסקרנים בישראל.

"הבנתי שאני חייבת ליצור משהו משלי"

מירון גינזבורג, מנהלת בית הקפה "תמרל'ה" בקיבוץ אילות, הגיעה לערבה מאזור המרכז. במשך שנים עסקה בהפקת חתונות בוטיק ובהמשך הייתה שותפה להקמת תיאטרון אלעד באילת.

לאחר יותר מעשור של עבודה אינטנסיבית, היא ובני משפחתה יצאו למסע של יותר משנה במזרח. דווקא הרחק מהבית, בין הודו, תאילנד וההימלאיה, נולד הרעיון ששינה את חייה.

"כשיושבים בשקט בהימלאיה מקבלים פרספקטיבה אחרת על החיים", היא מספרת. "הבנתי שכל הזמן רצתי בלי לעצור לחשוב מה אני באמת רוצה לעשות."

החזרה לארץ הובילה אותה לעולם האפייה והמטבח המקומי. כיום היא מובילה את "תמרל'ה" - בית קפה ומתחם קולינרי ותרבותי שהוקם במבנה המכבסה הישן של הקיבוץ.

"אנשים מחפשים היום את הסיפורים המקומיים ואת הדברים האותנטיים. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים ליצור כאן", היא אומרת.

מקיימות בתל אביב אל הקיבוץ האקולוגי במדבר

גם נטע ברונר בורטנשטיין לא נולדה בערבה. במשך שנים חיה בתל אביב, אך תמיד נמשכה לעולמות הקיימות והיצירה.

"כילדה הייתי לוקחת בגדים ישנים והופכת אותם למשהו חדש", היא מספרת. "תמיד הייתה בי המשיכה לחשוב אחרת על צריכה, על סביבה ועל החיים בכלל".

לאחר שחיפשה יחד עם בן זוגה מקום שקט ומרוחק יותר, הגיעה לקיבוץ לוטן. החיבור היה כמעט מיידי.

כיום היא מנהלת את המרכז לאקולוגיה יצירתית בלוטן, הכולל את ה"אקו-קמפוס" - מתחם אירוח ייחודי עם איגלואים מחומרי בנייה טבעיים, ואת "אקו-כיף", פארק אקולוגי המציע סיורים, סדנאות וחוויות לכל המשפחה.

"אנשים חושבים לפעמים שקיימות היא ויתור או סגפנות", היא אומרת. "אבל אנחנו מראים כאן כל יום שאפשר לחיות בצורה מקיימת, ליהנות מהחיים ולהיות שמחים."

ממחלקת ההייטק למבשלת בירה בלב המדבר

בקיבוץ קטורה אפשר למצוא את ניל חורגין, עולה מארצות הברית שהגיע לישראל לפני ארבעה עשורים ועבר לא מעט תחנות בדרך.

"אני מגדיר את עצמי חאפר מקצועי", הוא צוחק. "עבדתי בדיר כבשים, ברפת, בהייטק - ותמיד חיפשתי את הדבר הבא."

האהבה ללחמים, תסיסות וניסויים קולינריים הובילה אותו ללמוד באופן עצמאי את רזי בישול הבירה. לפני כ-15 שנה הקים את מבשלת הבוטיק "בירצינות", שהפכה לאחת האטרקציות הייחודיות באזור.

במבשלה מייצרים בירות המבוססות על חומרי גלם מקומיים, בהם תמרים, משמשים ותוצרת חקלאית מהערבה.

"אני מייצר בירה, אבל בסוף מה שמעניין אותי באמת זה האנשים", הוא מספר. "לא אשכח זוג שהגיע לכאן אחרי שברח מהעוטף ב-7 באוקטובר. רק אחרי שישבו עם כוס בירה הצלחתי לראות אותם נרגעים ונושמים".

להכיר את הפנים שמאחורי המדבר

מירון, נטע וניל הם רק שלושה מתוך עשרות יוצרים, אמנים, חקלאים ובעלי עסקים שבחרו להפוך את הערבה הדרומית לבית. עבור מבקרים רבים, המפגש עם האנשים שמאחורי המקומות הוא לא פחות משמעותי מהנופים עצמם.

בקיץ הקרוב יוכלו המטיילים להיחשף לסיפורים הללו באמצעות כרטיס ההטבות הדיגיטלי "סאמר כארד", המאגד מגוון אטרקציות, סיורים, סדנאות וחוויות משפחתיות ברחבי הערבה הדרומית.

בסופו של דבר, האטרקציה הגדולה ביותר של האזור אינה בהכרח נוף מדברי או אתר טבע מרשים, אלא האנשים שבחרו לחיות כאן. הם אלה שמעצבים את דמותה של הערבה הדרומית - ובמקביל, המדבר ממשיך לעצב גם אותם.