"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדבש שעלול לשלוח אתכם לחדר המיון: הסוד המסוכן שמסתתר בהימלאיה

בין המצוקים התלולים של הרי ההימלאיה בנפאל נאסף כבר מאות שנים אחד מסוגי הדבש המסתוריים בעולם, "הדבש המשוגע"

,עודכן
0השמעה
בין המצוקים של הרי ההימלאיה נאסף כבר מאות שנים אחד מסוגי הדבש המסתוריים בעולם

בין המצוקים התלולים של הרי ההימלאיה בנפאל נאסף כבר מאות שנים אחד מסוגי הדבש המסתוריים בעולם. המקומיים מכנים אותו "Mad Honey", או "הדבש המשוגע", ולא במקרה. בניגוד לדבש רגיל, הוא מכיל חומר טבעי שעלול לגרום לסחרחורת, ירידה בלחץ הדם ואף להוביל לאשפוז במקרים מסוימים. חוקרים מסבירים כי הדבש מיוצר כאשר דבורים ניזונות מצוף של פרחי רודודנדרון, המכילים רעלן טבעי בשם גרייאנוטוקסין. הרעלן אינו מזיק לדבורים, אך נשאר בתוך הדבש ומעניק לו את תכונותיו הייחודיות.

דבורת ההימלאיה הענקית, הנחשבת לדבורת הבר הגדולה בעולם, בונה את הכוורות שלה על צוקים בגובה של עשרות מטרים. בני שבט גורונג בנפאל מטפסים עד היום על סולמות חבלים ארוכים כדי להגיע אל הכוורות, משתמשים בעשן כדי להרחיק את הדבורים וחותכים בזהירות את חלות הדבש. מדובר במסורת עתיקה ומסוכנת, שעוברת מדור לדור ונחשבת לאחד המנהגים הייחודיים של אזור ההימלאיה.

לפי מחקרים רפואיים, גרייאנוטוקסין משפיע על מערכת העצביםועלול לגרום לבחילות, הקאות, טשטוש ראייה, הזעה, ירידה בלחץ הדם והאטה בקצב הלב.במקרים חמורים יותר תועדו גם הפרעות בקצב הלב ואובדן הכרה. רופאים מדגישים כי ריכוז הרעלן משתנה בהתאם לעונה, לאזור הגידול ולסוגי הפרחים שמהם אספו הדבורים את הצוף, ולכן קשה לדעת מראש עד כמה הדבש יהיה חזק.

טיפול בלחץ דם גבוה, כאבים ובעיות עיכול

למרות הסיכונים, הדבש נחשב למוצר מבוקש מאוד. במשך דורות השתמשו בו קהילות מקומיות בנפאל כחלק מהרפואה המסורתית, בין היתר לטיפול בלחץ דם גבוה, כאבים ובעיות עיכול. כיום הוא מעורר עניין גם בקרב תיירים וסקרנים מרחבי העולם, אך מומחים מזהירים מפני צריכה לא מבוקרת שלו.

דבורים בפעולה, ארכיון,צילום: GettyImages

מעבר לנפאל, רק אזור אחד נוסף בעולם מייצר את "הדבש המשוגע" באופן טבעי: אזור הים השחור בטורקיה. גם שם הדבורים ניזונות מצוף של פרחי רודודנדרון המכילים גרייאנוטוקסין, אך כמות הרעלן בדבש משתנה בהתאם לעונה ולסוגי הפרחים האחרים שמהם אספו הדבורים צוף. כפית אחת עשויה לגרום לתחושת רוגע וסחרחורת קלה, אך צריכה של כמות גדולה יותר עלולה להוביל לירידה חדה בלחץ הדם, בחילות ואף לאשפוז. בשל כך, רשות המזון והתרופות האמריקנית, FDA, ממליצה לצרכנים לבדוק היטב את תווית המוצר ולהימנע מצריכת דבש המשווק בשל השפעותיו המשכרות.

הדבש המשוגע נמצא בנפאל ובטורקיה,צילום: GettyImages

הסכנות של הדבש אינן תגלית מודרנית. כבר במאה הרביעית לפני הספירה תיאר המצביא וההיסטוריון היווני קסנופון כיצד חייליו, שעברו באזור הים השחור, אכלו מהדבש המקומי ונפגעו ממנו. לדבריו, מי שאכל מעט התנהג כאילו השתכר, בעוד שמי שאכל כמות גדולה נראה "כמו אדם שאיבד את שפיותו, ולעיתים אף כמי שעומד למות". החיילים שכבו חסרי אונים בכמויות גדולות, עד שנראה היה כאילו הצבא הובס בקרב, אף שלא נלחם כלל.

מה שנשמע כמו אגדה על דבש מכושף הוא למעשה תופעת טבע אמיתית לחלוטין. עבור המקומיים בנפאל ובטורקיה מדובר במסורת עתיקה ובמקור פרנסה, אבל עבור מי שמחפש חוויה יוצאת דופן, מומחים מזכירים שגם מוצר טבעי ומתוק במיוחד עלול להפוך למסוכן אם לא משתמשים בו בזהירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר