"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ויזת היוקרה של ארה״ב נכבשה בידי כוכבי הרשת

הוויזה שנועדה לאליטה האמנותית נמדדת כיום בלייקים, עוקבים ואלגוריתמים

,עודכן
0השמעה
הוויזה ששימשה דמויות איקוניות כמו ג'ון לנון נשחקת. צילום: רויטרס

אשרת ה־O-1B האמריקאית נחשבת לאחת הוויזות היוקרתיות והקשות ביותר להשגה בארצות הברית. היא נועדה לאמנים ובעלי “יכולת יוצאת דופן” - שחקנים, מוזיקאים, יוצרים ואנשי טלוויזיה בעלי שם עולמי.

פעם - אמנים בסדר גודל של שינייד או'קונור, היום יוצרי תוכן למבוגרים,צילום: רויטרס

בעבר, היא שימשה דמויות איקוניות כמו ג’ון לנון, בוי ג’ורג’ ושינייד או’קונור. אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז תקופת הקורונה, זהות מקבלי האשרה משתנה באופן שמעורר מחלוקת הולכת וגוברת.

לפי עורכי דין בכירים לענייני הגירה בארה״ב, יותר ממחצית מהבקשות לאשרת O-1B מוגשות כיום על ידי יוצרי תוכן דיגיטלי, משפיעני רשת וחלק משמעותי מהם פעילים בפלטפורמת OnlyFans.

ישנם משרדים המדווחים כי עד 60-65 אחוז מהלקוחות שלהם בתחום זה הם משפיענים מקוונים, כולל יוצרים של תוכן למבוגרים.

איך זה קרה?

הקריטריונים הרשמיים של הוויזה כוללים הכרה לאומית או בינלאומית, הצלחה מסחרית מוכחת, שכר גבוה ופעילות משמעותית בתחום האמנות. עורכי הדין מסבירים כי משפיענים מצליחים "מתרגמים" מיליוני עוקבים, הכנסות מפרסום ושיתופי פעולה עם מותגים - להוכחה של מצוינות והכרה מקצועית.

יאנט גרסיה - משפיענית ממוצא מקסיקני וכוכבת OnlyFans קיבלה ויזה O-1B ומתגוררת בניו יורק,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לדבריהם, ברגע שיוצר תוכן מצליח להראות שהוא מייצר הכנסה גבוהה ומתפרנס מיצירה שמוגדרת כתחום אמנותי או בידורי - הדבר עשוי להספיק לבניית תיק ויזה משכנע.

ביקורת חריפה מבפנים

המהפך הזה מעורר ביקורת חריפה בקרב אנשי תרבות, אמנים ועורכי דין ותיקים. יש הטוענים כי הוויזה “איבדה מיוקרתה” והפכה מתוכנית שנועדה למשוך כישרונות יוצאי דופן, למנגנון שמתגמל פופולריות ואלגוריתמים.

אחרים הזהירו כי ישנם מקרים שבהם מאושרות ויזות למועמדים שלא היו מקבלים אישור בעבר, וכי הסף נשחק.

מספרים שממחישים את המגמה

מאז 2017 הונפקו יותר מ־125 אלף אשרות O-1B, והיקף האשרות זינק בעשרות אחוזים בעשור האחרון - כולל עלייה של כמעט 50% בין 2014 ל־2024. כמה מהן הוענקו למשפיעני רשת? הנתון הרשמי אינו מפורסם, אך עורכי דין מדווחים על מועמדים ממדינות כמו קנדה, סין, רוסיה ומדינות נוספות.

עם זאת, חלק מהמומחים מציינים כי מאז 2022 חלה האטה מסוימת במספר יוצרי OnlyFans הפונים למסלול, בין היתר בשל רוויה בשוק והקשחת הבדיקות.

הוויכוח סביב אשרת ה־O-1B נוגע בשאלה עמוקה יותר: מהי “יכולת יוצאת דופן” בעידן הדיגיטלי? האם תהילה ברשת והצלחה כלכלית הן מדד לגאונות אמנותית - או שמדובר בעיוות של מנגנון שנועד למטרה אחרת לגמרי?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר