אחת המגמות הבולטות והמשמעותיות ביותר שמעצבות כבר עכשיו את עולם התיירות לקראת 2026 היא תיירות הוולנס.
ב־IMTM, תערוכת התיירות הבינלאומית של ישראל שתתקיים ב-EXPO תל-אביב בין התאריכים 3-4 בפברואר, המגמה הזו אינה מוצגת כטרנד עתידי, אלא ככיוון ברור שמגדיר מחדש את השיח המקצועי של הענף.
השנה, IMTM משמשת זירה מרכזית שבה ניתן לראות כיצד תיירות הוולנס הופכת מליווי שולי לחופשה - לליבת ההצעה התיירותית של מדינות, יעדים ומלונות.
מי שמזהה את המגמה הזו כבר כעת כקו מנחה של הענף כולו הוא אייל שמואלי, מייסד שותף של IMTM ואחד הקולות המרכזיים בשיח התיירותי בישראל.
לדבריו, תיירות הוולנס משקפת שינוי עמוק בהתנהגות הצרכנית של מטיילים ברחבי העולם. “אנחנו רואים מעבר ברור משאלה של ‘לאן טסים’ לשאלה של ‘מה אני צריך מהחופשה שלי’. אחרי שנים של עומס, חוסר יציבות ושחיקה, תיירות הופכת לכלי של התאוששות, איזון וחיזוק הבריאות המנטלית. זו לא נישה - זו התיירות של העשור הקרוב”.
הדגש על תיירות הוולנס בא לידי ביטוי השנה גם בהרכב המרשים של המדינות והיעדים המשתתפים בתערוכה- שכל אחד מהם מציג פרשנות ייחודית למושג וולנס.
גאורגיה, סלובקיה והונגריה מגיעות לתערוכה עם מסורת של מאות שנים של מרחצאות ומים תרפוטיים, אשר עוברת בשנים האחרונות טרנספורמציה לעולמות של וולנס מודרני: שילוב בין טיפול רפואי-טבעי, חיבור לגוף ולתודעה, ותפיסה של חופשה כהליך החלמה מתמשך.
לצד זאת, רומניה וקפריסין מבליטות מודל של וולנס נגיש ורחב-קהל - כזה המבוסס על טבע פתוח, קצב איטי, קולינריה מקומית ואורח חיים רגוע, ומדבר במיוחד למטיילים המחפשים חופשה מאוזנת שאינה תלויה במותרות יוקרתיות.
יוון, מהמדינות הוותיקות ב-IMTM מציגה תפיסה הוליסטית המשלבת בין ים, תרבות ומסורת ים-תיכונית של תנועה, תזונה ואורח חיים מאוזן - תוך פיתוח מתקדם של ריטריטים, מלונות בוטיק וחוויות עומק סביב חיבור לגוף ולנפש.
אזרבייג'ן מביאה עמה מודל ייחודי של תיירות בריאות המבוססת על משאבים טבעיים נדירים ואתרי טיפול מסורתיים המצויים בתהליך התאמה לעידן הוולנס הבינלאומי.
זנזיבר מבססת את עצמה כיעד המתמחה בריטריטים, התנתקות ושיקום אנרגטי - כזה שמציע שילוב בין ניתוק מוחלט ושקט, לבין קהילה גלובלית של אורחים שמגיעים מתוך צורך בחוויה משקמת.
גם ישראל משתלבת במגמה באופן טבעי: ים המלח, הגליל, הערבה והמדבר מציעים בסיס עשיר לפיתוח תיירות וולנס הנשענת על משאבי טבע ייחודיים, אקלים מרפא ונוף שקט ומרחיב נשימה.
בשנים האחרונות יותר ויותר גופים ישראליים - מלונות, רשויות מקומיות ויזמי תיירות מזהים את הפוטנציאל ומפתחים חוויות שהייה מבוססות רגיעה, איזון והתחדשות גופנית ונפשית.
ביחד, הרכב המדינות המשתתפות ב-IMTM ממחיש כיצד מגמת ה-Wellness אינה מתרחשת במקום אחד, אלא מתפתחת במקביל במגוון תרבויות ויעדים - כל אחד מנקודת המוצא המקומית שלו, אך כולם מתוך תפיסה משותפת של תיירות כמרחב של רווחה, התאוששות וחזרה לאיזון.
לדברי שמואלי, העובדה שכל כך הרבה מדינות שונות, מאזורים גיאוגרפיים ותרבותיים מגוונים, מגיעות ל-IMTM עם שפה דומה - אינה מקרית. “כשמדינות מכל העולם מדברות על אותם ערכים של רוגע, בריאות והתאוששות, זה סימן ברור לכך שהשוק השתנה. IMTM היא המקום שבו אפשר לראות את התמונה המלאה, להבין לאן הענף הולך, וליצור חיבורים בין מי שמובילים את השינוי”.
לדברי ד״ר ערן כתר, ראש בית הספר לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, בשנת 2026 צפויה העמקה ברורה של מגמת תיירות ה-Wellness, אך הפעם באופן רחב, רב־ממדי ומובנה הרבה יותר מבעבר.
“וולנס כבר אינו מתמצה בספא או בשיעור יוגה מזדמן במלון, אלא הופך לציפיית בסיס של אורחים. מלונות שבעבר הוגדרו כמלונות לייפסטייל עוברים טרנספורמציה למלונות וולנס. מדובר בתופעה גלובלית, אך גם בישראל ניכרת עלייה משמעותית ביעדים כמו ים המלח, שפונים יותר ויותר לקהל שמחפש רגיעה, איזון והתאוששות - ולא רק ‘חופשה’”.
המעבר מתיאוריה לפרקטיקה ניכר גם בישראל. ב־Six Senses Shaharut, מלון שמבוסס כולו על תפיסת וולנס הוליסטית, מדגישים כי עבור האורחים מדובר בצורך עמוק ולא בגימיק. מיכל גולדפרב, סמנכ״לית שיווק ומכירות בסיקס סנסס שחרות: ״תיירות הוולנס ב־Six Senses שחרות אינה נתפסת כתוספת לחופשה, אלא כבסיס שעליו נשענת החוויה כולה.
המיקום בלב המדבר יוצר ניתוק טבעי מהשגרה ומאפשר האטה מודעת, חיבור עמוק לטבע ולשקט והתמקדות בצרכים הבסיסיים של הגוף והנפש. לאורך השנה מתקיימות במקום גם סדנאות וריטריטים ייעודיים, כחלק מתהליך שמאפשר לאורחים להתנתק כדי להתחבר מחדש, בקצב שמוכתב על ידי המדבר עצמו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו