הישג ענק לאיטליה: הכרה רשמית לראשונה בעולם

איטליה חוגגת היום לאחר שאונסק"ו הכריז רשמית כי המטבח האיטלקי נכנס לרשימת "המורשת התרבותית הבלתי־מוחשית של האנושות".

בהחלטה הרשמית הגדיר אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו״ם) את המטבח האיטלקי כ"מיזוג חברתי ותרבותי של מסורות קולינריות".

לפי הארגון, האוכל האיטלקי מקדם לכידות קהילתית, קשרי משפחה, למידה בין־דורית, שימור עונתיות והקפדה על איכות חומרי גלם. הוא נתפס כמנגנון חברתי שמבטא שייכות, זהות ואהבה - ולא רק כפרקטיקה של בישול.

ההחלטה התקבלה פה אחד בוועדה הבין־ממשלתית בניו דלהי והפכה את איטליה למדינה הראשונה בעולם שמטבחה הלאומי כולו מוכר ברשימת היוקרה.

ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, מיהרה להצהיר כי מדובר ב"ניצחון לאומי" והדגישה כי עבור האיטלקים, המטבח הוא הרבה מעבר למתכונים. "הוא זהות, מסורת, עבודה ועושר", אמרה. באיטליה, שבה אוכל נחשב חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהחיים עצמם, זהו רגע של גאווה ותחושת צדק היסטורי.

לדברי שר החוץ אנטוניו טייאני, שנכח בטקס בניו דלהי, הרגע לווה במחיאות כפיים ממושכות והעולם "מכיר סוף סוף במה שהאיטלקים יודעים מדורי דורות".

תעשיית התיירות האיטלקית כבר נערכת לזינוק משמעותי. לפי ההערכות, ההכרה עשויה להוביל לעלייה של עד שמונה אחוזים בלינות בתוך שנתיים, תוספת של כ־18 מיליון מבקרים.

הנתונים מהעבר מחזקים את התחזיות: מאז שאומנות הפיצה הנאפוליטנית נכנסה לרשימת אונסק"ו ב־2017, נרשם זינוק של 284% בקורסים מקצועיים בתחום, ובפנטלריה - האי הדרומי שבו נרשם גידול הגפן המסורתי - התיירות עלתה ב־500% בתוך עשור.

עבור המסעדות המשפחתיות, שהן לב־ליבו של המטבח האיטלקי אך נמצאות תחת לחץ כלכלי, מדובר בהזדמנות נדירה להתחזק ולהתחדש.

לצד ההתלהבות, מומחים מזהירים כי ההכרה עצמה עלולה להביא לגל תיירות עצום שיסכן דווקא את האותנטיות שאונסק"ו ביקש להגן עליה. במקומות כמו ונציה או גבעות הפרוסקו כבר נרשמו בשנים האחרונות עומסים כבדים בעקבות אתרי אונסק"ו - ועכשיו חוששים שמרכזי ערים נוספים ייהפכו ל"מוזיאוני אוכל" לתיירים.

ההיסטוריון האיטלקי, אלברטו גרנדי, טוען כי כבר היום ניתן לראות תופעה של "מנג'יפיצ'ו" - ריבוי מסעדות בעלות חזות אחידה שמשרתות טעם תיירותי אחיד. "זו המצאה של מסורת שנועדה לצרכנים מבחוץ", הוא אומר.

לטענתו, ההכרה עלולה דווקא לצמצם את המטבח האיטלקי לגרסה סטנדרטית של מספר מנות מוכרות שחוזרות על עצמן בכל רחבי המדינה.

המסעדנית מנולה מנגוני, בעלת שתי מסעדות ברומא, אומרת כי חשוב למנוע מצב שבו ההכרה תוביל לגל של מזון מהיר לתיירים במקום לשימור המורשת.

"אנחנו רואים כבר שנים איך רחובות ברומא מתמלאים במזון מהיר זול", אמרה, "האתגר הוא לשמר את הפרקטיקות האמיתיות של המטבח ולא להיגרר לפתרונות מהירים שמזיקים למסורת".

ההכרה מגיעה בתקופה שבה איטליה רואה בזהותה התרבותית נכס לאומי אסטרטגי ומבקשת לבסס את מעמדה כמעצמת קולינריה עולמית.