בקפריסין שוברים את הראש לגבי פתרון לסוגיה שיצאה משליטה

בכירים בקפריסין מעריכים כי יש חתול רחוב אחד על כל אחד מתוך מיליון תושביה, למרות שפעילים טוענים כי המספר האמיתי גבוה במאות אלפים. בסוף ספטמבר, נמסר לוועדת איכות הסביבה של הפרלמנט המקומי כי תוכנית הסירוס הקיימת אינה מספקת כדי לבלום את גידול אוכלוסיית החתולים.

"זו תוכנית טובה, אבל היא צריכה להתרחב", אמרה נציבת איכות הסביבה אנטוניה תאודוסיו, וציינה שהתוכנית כוללת רק כ-2,000 עיקורים וסירוסים בשנה, בתקציב של 100,000 יורו בלבד. למרות שאין נתונים רשמיים להשוואה, אמרה תאודוסיו כי קפריסין קיבלה מוניטין של מדינה עם אוכלוסיית חתולים חריגה בגודלה ביחס לאוכלוסייה האנושית.

"חייבים שתהיה תוכנית"

שינוי אולי בדרך, אך תקציב לבדו לא יפתור את בעיית החתולים של קפריסין. ב-4 באוקטובר, יום החיות הבינלאומי, הכריזה שרת הסביבה, מריה פנאיוטו, כי הממשלה תגדיל את תקציב העיקור ל-300,000 יורו בשנה. ההחלטה התקבלה כברכה משמעותית.

עם זאת, יו"ר ועדת איכות הסביבה של הפרלמנט, הזהיר מפני הסתמכות על כסף בלבד. "חייבת להיות תוכנית", אמר. "אי אפשר פשוט להתחיל לעקר חתולים בלי שתהיה תוכנית". בהתחשב באופי הציד של חתולים, אוכלוסייה גדולה עלולה לפגוע במערכת האקולוגית של האי, ולגרום סבל מיותר לחתולים משוטטים שמחפשים מזון ומחסה ברחובות עמוסים בכלי רכב.

החתולים ההיסטוריים של קפריסין

לקפריסין היסטוריה ארוכה של אהבת חתולים. מתקני האכלה ובתי חתולים קטנים הם מראה נפוץ לאורך שבילי הליכה פופולריים. לפני כ-20 שנה, ארכיאולוגים צרפתים גילו בכפר נאוליתי בן 9,500 שנה את מה שנחשב לראיה המוקדמת ביותר לקיום חתול מבוית, עצמות חתול נמצאו בסמוך לשלד של אדם, מה שמעיד על קבורה משותפת.

אגדה מהמאה ה-4 מספרת כי הלנה הקדושה, לאחר שמצאה את הצלב הקדוש בארץ הקודש, הביאה לאי אוניות מלאות בחתולים כדי להילחם במכת נחשים. מנזר "ניקולס של החתולים", שנבנה לזכר האירוע, קיים עד היום ומשמש מקלט לחתולים. תיירות היא מנוע כלכלי חשוב בקפריסין, והחתולים הפכו לאטרקציה פופולרית בקרב מיליוני התיירים שמבקרים באי מדי שנה. החתולים השבעים נראים לעיתים קרובות כשהם נהנים משאריות אוכל במסעדות הפזורות ברחבי האי.

חתולים בכל מקום

נשיא איגוד הווטרינרים, מייחס את הגידול המהיר באוכלוסייה לריבוי בלתי מבוקר, במיוחד בערים, ולכך שיותר גורים מצליחים לשרוד בזכות טיפול מאנשים מהשורה. התוכנית הממשלתית הנוכחית מחלקת את התקציב לרשויות המקומיות, שמעבירות אותו לווטרינרים פרטיים שמבצעים את הסירוס לחתולים שמובאים על ידי ארגוני שמירה על בעלי חיים.

הגורמים הרשמיים מודים שהתוכנית אינה יעילה. שירותי הווטרינריה הממשלתיים, האחראים על הסירוסים, הודו שהיכולות של התוכנית "נמוכות מהצורך האמיתי". לכן ביקשו מהרשויות המקומיות לדווח על אזורים עם ריכוזים גבוהים של חתולי רחוב כדי לשקול חלוקת תקציבים מחדש.

אליאס דמטריו, שמפעיל את מקלט "חבריו של חתולי לרנקה", אמר שהכפלת התקציב פי שלושה לא תשיג את התוצאה הרצויה אם לא יגוייסו גם ארגונים שיודעים כיצד לאתר ולאסוף חתולים לעיקור. אלני לואיזידו, ראש ארגון המתנדבים "אזעקת חתולים" בניקוסיה, סיפרה שניסיונם האחרון ללכוד 397 חתולים במרכז העיר הוא "טיפה בים" – וכי יותר מדי נקבות אינן מעוקרות, בין היתר בגלל הקושי בלכידת חתולות פרא.

נשיא איגוד הווטרינרים, אמר כי ניתן לשלוט באוכלוסיית החתולים בתוך ארבע שנים – אם תורכב תוכנית מאוחדת שתציב את המרפאות הפרטיות בחזית המאבק ותאפשר עיקור חינמי וללא ביורוקרטיה מיותרת. "אנשים יהיו הרבה יותר מוכנים לעקר חתולים אם נעשה את זה קל יותר עבורם", אמר. האיגוד שלו הציע לזהות מוקדי ריכוז חתולים עיקריים, מהם ניתן יהיה לאסוף את החתולים ולשלוח אותם לעיקור. היוזמה כוללת גם פיתוח אפליקציית סמארטפון שתאפשר לכל אחד לדווח על מוקדי חתולים לרשויות.

עלות עיקור חתולת רחוב בקפריסין היא 55 יורו, ועולה ל-120 יורו עבור חתולי בית שמובאים על ידי בעליהם – כיוון שהם מקבלים טיפול רפואי מתקדם יותר.