"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בעל מאפיינים מיניים": פסל "בת הים הגדולה" בדנמרק מעורר ויכוח ציבורי

הדיון נסוב בעיקר סביב מימדי החזה של הפסל, דמות בת ים חשופת חזה שהוצבה במבצר דראגור שבנמל קופנהגן • הרשויות מבקשות להסירו לאחר שהוגדר "פורנוגרפי" ובטענה שאינו מתאים למורשת האתר מ-1910

,עודכן
0השמעה
קופנהגן. קטפה את המקום השני. צילום: רויטרס

הרשות הדנית לארמונות ולתרבות מתכננת להסיר את פסל "בת הים הגדולה", השוכן בנמל דראגור בקופנהגן, בטענה שהפסל אינו תואם את המורשת התרבותית של האתר שהוקם בשנת 1910, כך על פי הגרדיאן הבריטי.

הפסל שהוסר כבר בעבר והוחזר, ניצב שוב בפני דיונים על הסרתו. גודלו ארבעה על שישה מטר, והוא הוגדר כ"פורנוגרפי". הוא הוצב ב-2006 ליד "פסל בת הים הקטנה", אולם הרשות הדנית לתרבות וארמונות הורתה על הסרתו בשנת 2018, בטענה שאינו תואם את המורשת התרבותית של האתרים הסמוכים בשל מאפייניו הממוגדרים מינית. התפתחות זו הציתה מחדש את הדיון על ייצוג גופי נשים במרחב הציבורי, שיח שפילג את דעת הקהל מאז חנוכת הפסל.

Politiker vil have omdiskuteret havfruestatue til byen – får kritik for at være grim og pornografiskhttps://t.co/jQaUUwDAODpic.twitter.com/YA2tG3gT0G

— TV 2 Kosmopol (@tv2kosmopol)July 29, 2025

“אינני מבין את הביקורת על הפסל שלי", אמר פטר בק, יוצר הפסל שטען כי מדובר במימדי חזה פרופורציונליים. בק הדגיש כי מרבית תושבי דראגור תומכים בו ולעיתים קרובות מביעים הערכה לפסלו. הוא נותר אופטימי באשר למציאת דרך להשאיר את הפסל בעיר.

אולם מבקרים כינו בעקביות את הפסל "מכוער ופורנוגרפי", וטענו כי הוא מגלם "חלום אירוטי גברי של איך אישה צריכה להיראות". מבקר האמנות מתיאס קריגר תיאר אף הוא את הפסל כמשקף סטנדרטים גופניים בלתי מציאותיים לנשים, כך דיווח לה פיגארו הצרפתי. "הצבת פסל המייצג את החלום ה'לוהט' של גבר לגבי איך אישה צריכה להיות אינה סבירה שתעודד נשים רבות לקבל את גופן", נכתב בעיתון הדני Berlingske.

I didn’t see the Little Mermaid in Copenhagen on this trip but I did see a big mermaid at Dragør fort.pic.twitter.com/XAGuy0DQH6

— Tim Thomas 🔶🍻 🇪🇺 ♒️ 🇩🇰🇺🇦🇧🇪🚆- I 💙 NHS (@timofnewbury)September 16, 2018

בלב הביקורת עמדו מאפייניו המודגשים הנדיבים של הפסל. "האם חייבים לשדיים נשיים חשופים להיות צורה וגודל אקדמיים מסוימים כדי שיורשו להופיע במרחב הציבורי?" תהתה אמינטה קור ת'ריין, פרשנית. ת'ריין הפנתה תשומת לב להבדלים בקבלת ייצוגים נשיים שונים, וציינה: "מנגד, לה יש חזה גדול יותר, ואולי שם טמונה הבעיה".

פסל בת הים הקטנה. הוא כן עומד בתקן?,צילום: רויטרס

היו גם מי שהשוו בין פסלי "בת הים הגדולה" לבין הפסל המפורסם של "בת הים הקטנה" בקופנהגן. “שני הפסלים מייצגים את שני הצדדים של האישה ואת המאבק הנצחי על מהי אישה אמיתית, ואולי אף מהי אישה שגויה", אמרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר