דינה בן טל-גננסיה, מנכ"לית חברת התעופה אל על, צפויה לסיים את תפקידה בחודשים הקרובים, בתום כהונה של כשלוש וחצי שנים, שהתאפיינה בהישגים כלכליים יוצאי דופן לצד אתגרים ציבוריים משמעותיים. על פי הודעתה לדירקטוריון החברה, היא תסיים את תפקידה עד 31 בדצמבר 2025.
יצוין כי לפני חודשיים ממשה בן טל-גננסיה אופציות שברשותה בשווי של כשמונה מליון שקלים, כך שייתכן והייתה לה כוונה מוקדמת להתפטרות.
בן טל-גננסיה שיתפה מקורבים בחברה על תוכניותיה לעזוב, כאשר העזיבה צפויה להתממש בטווח של שלושה עד ארבעה חודשים. היא נכנסה לתפקידה באפריל 2022, לאחר מסלול קריירה ארוך בתוך הארגון.
המנכ"לית היוצאת מילאה שורת תפקידים בחברת התעופה במשך כ-18 שנה. לפני מינויה לתפקיד הבכיר שימשה כסמנכ"לית מסחר וקשרים תעופתיים. טרם לכן מילאה את תפקיד ראש אגף ניהול ההכנסות בחטיבת המסחר וקשרים תעופתיים. קשריה עם חברת התעופה חוזרים לאחור עוד לתקופה שבה, במשך תשע שנים, העניקה שירותי ייעוץ לחברה כיועצת חיצונית מטעם חברת TASC.
תקופת כהונתה של בן טל-גננסיה תיזכר כאחת הסוערות והמורכבות בהיסטוריה של אל על. זאת על רקע אירועים ביטחוניים חריגים, כולל מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא", שיצרו תנאי פעילות מאתגרים במיוחד עבור תעשיית התעופה הישראלית. לצד הישגים כלכליים והכנסות שיא שנבעו מביטולי טיסות של חברות זרות, החברה זכתה לביקורת נרחבת על מחיריה.
שנת 2024 הייתה שנת שיא חסרת תקדים בתולדות אל-על. שנה שבה נתח השוק שלה בנתב"ג עלה מ-26.3% ב-2023 ל-47.5% ב-2024, ובקווים הטרנס אטלנטיים הגיע ל-90.7% לעומת 42.3% ב-2023. בעקבות זאת סיימה אל על את 2024 עם תוצאות שיא - ההכנסות עלו ב-37% ל-3.4 מיליארד דולר והרווח הנקי זינק ב-367% ל-545 מיליון דולר.
חברת התעופה תוכל לחלק ב-2025 עד 30% מהרווח הנקי והסף יעלה ל-40% בשלוש השנים הבאות. הנהנים העיקריים מהסרת מגבלת הדיבידנדים יהיו בעלי השליטה, בני משפחת רוזנברג (47.9%), שהשקיעו ברכישת מניות אל על החל מ-2020 ועד היום כ-900 מיליון שקל, ושווי החזקתם עומד היום על 2.7 מיליארד שקל. המגבלה נקבעה במקור לאחר שהמדינה הזרימה כספי חילוץ לחברה במשבר הקורונה, תוך התנייה כי לא תבצע חלוקה.
בן טל ניהלה את אל על מתחילת מלחמת חרבות ברזל, וספגה ביקורות רבות בעקבות מחירי הכרטיסים המופרזים בתחילת המלחמה, לאחר הביטולים של חברות התעופה הזרות. אך כמו כן הובילה מבצעי חילוץ של ישראלים מיעדים שונים עם תחילת המלחמה וגם את מבצע חילוץ האוהדים בפוגרום באמסטרדם. במלחמה עם איראן ספגה אל על תחת ניהולה ביקורת בסוגיית הטיפול בטיסות החילוץ והתעריפים הגבוהים.
למרות האתגרים, הצליחה החברה לרשום הישגים עסקיים חסרי תקדים תחת הנהגתה. החברה זכתה לרווחי שיא, הודות במידה רבה לירידה דרמטית במספר חברות התעופה הזרות שהמשיכו לקיים קווי טיסה לישראל מאז התפרצות המלחמה ב-7 באוקטובר.
"הפקיעה מחירים"
הביקורת על מחירי הטיסות שקפצו בעשרות אחוזים מתחילת המלחמה והרווחים של אל על הגיעו לאחרונה לבית המשפט. לפני כחודש הוגשה נגד החברה תביעה ייצוגית בטענה ש"הפקיעה מחירים בתקופת מלחמה". בתביעה הנתמכת בחוות דעת של פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות, נטען כי הנזקים שגרמה אל על לציבור עמדו בתום הרבעון הראשון של שנת 2023 על כ-600 מיליון, ומאז הם ממשיכים להיצבר.
"למרבה הצער, אל על לא הסתפקה ברווחים האדירים שהפיקה ממצב החירום והמלחמה כדין, ובחרה גם, בכוונת מכוון וביודעין, לנצל לרעה את כוחה המונופוליסטי ולפגוע בחופש ההתקשרות של הצרכן באמצעות הפקעת מחירי הטיסות "אל על ומעבר" למחירים שהיו נהוגים ברוב קווי הטיסות טרם פרוץ המלחמה", לשון התביעה.
בהודעת הפרישה כתבה בן טל גננסיה: "לאחר כשני עשורים מלאים עשייה וגאווה באל על, וכשלוש וחצי שנים אינטנסיביות במיוחד כמנכ״לית, אני חשה כי זו עת לפתוח פרק חדש. אני מודה מעומק הלב לאנשי אל על ולחברי ההנהלה על מקצוענותם ומסירותם יוצאת הדופן. בשעות מורכבות וקשות הם נתנו את הכול לטובת הלקוחות ולטובת המדינה. תודה גדולה גם לבעלי המניות, לדירקטוריון, ללקוחות ולשותפינו העסקיים בארץ ובעולם שליוו אותנו בדרך. יחד חוללנו מהפכה באל על, ואני בטוחה שהחברה תמשיך להמריא לשיאים חדשים".
יו״ר דירקטוריון אל על, עמיקם בן צבי: "דינה הנהיגה את אל על בתקופה מאתגרת וחסרת תקדים לענף התעופה והמשק הישראלי. תחת ניהולה, שופרו משמעותית תוצאותיה הכספיות של החברה, חוזק מבנה ההון, נחתמו עסקאות צי חשובות, הורחבה הפרישה הגלובלית ויחסי העבודה נכנסו לעידן חדש. הדירקטוריון מודה לה ומעריך את נכונותה להבטיח מעבר חלק ובקצב הנדרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו