אל על תשלם? תביעה ייצוגית נגד החברה: "הפקיעה מחירים בתקופת מלחמה"

הביקורת על מחירי הטיסות שקפצו בעשרות אחוזים מתחילת המלחמה והרווחים של אל על מגיעים לבית המשפט. בתביעה ייצוגית הנתמכת בחוות דעת של פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות, נטען כי הנזקים שגרמה אל על לציבור עמדו בתום הרבעון הראשון של שנת 2023 על כ-600 מיליון, ומאז הם ממשיכים להיצבר.

"למרבה הצער, אל על לא הסתפקה ברווחים האדירים שהפיקה ממצב החירום והמלחמה כדין, ובחרה גם, בכוונת מכוון וביודעין, לנצל לרעה את כוחה המונופוליסטי ולפגוע בחופש ההתקשרות של הצרכן באמצעות הפקעת מחירי הטיסות "אל על ומעבר" למחירים שהיו נהוגים ברוב קווי הטיסות טרם פרוץ המלחמה".

המבקש הוא עו"ד אילן ורדניקוב באמצעות עורכי הדין ד"ר טל רוטמן ועדי ציטרון ממשרד פרל כהן. הוא טוען כי מייד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, עזבו רובן המכריע של חברות התעופה הזרות את ישראל.

“רוב חברות התעופה הסדירות הזרות, ובהן חברות ה-Low Cost, הפסיקו באופן מיידי לטוס לישראל...במהלך 2024, חברות התעופה האמריקניות והאירופאיות הסדירות פעלו בישראל בתדירות נמוכה”, כך נכתב בדוחות אל על. גם ישראייר דיווחה כי "טיסות רבות של חברות זרות לישראל וממנה בוטלו עד להודעה חדשה. עובדה זו צמצמה משמעותית את התחרות בהטסת נוסעים לישראל בתקופת המלחמה”.

"הביקוש לטיסות אל על לאורך כל שנת 2024 היה מוגבר באופן משמעותי... ולעיתים אף מעבר לביקוש אותו חוותה אל על בשגרה בתקופות שיא", נכתב בדוחות אל על וצוטט בבקשה.

"רווחי עתק חריגים - שיעור רווח פי 15"

מהנתונים הכלולים בבקשה נטען כי בשנת 2024 רשמה אל על רווח נקי יוצא דופן של כ-554 מיליון דולר, ולמעשה אף 771 מיליון דולר לאחר נטרול מענקים מיוחדים והוצאות מס חשבונאיות. זינוק חסר תקדים לעומת רווח של 113 מיליון דולר בלבד בשנת 2023. "הרווח הנקי של אל על בשנת 2024 גבוה מכלל הרווחים המצטברים של החברה ב-15 השנים שקדמו למלחמה", נכתב בבקשה.

לפי נתונים שהוצגו, במהלך ששת הרבעונים שאחרי פרוץ המלחמה, עלו מחירי הטיסות הממוצעים בקווים השונים בשיעורים של עשרות אחוזים, בעוד שהוצאות אל על ירדו. כתוצאה מכך, שולי הרווח לק"מ נוסע מוטס נסקו פי 15. לאחר נטרול מענק חריג בסך 103 מיליון דולר ששולם לעובדים, שיעור הרווח הגיע ל-35%.

חוות הדעת של הממונה על התחרות לשעבר

את הבקשה מגבה כאמור חוות דעת כלכלית נרחבת של פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות. פרופ' גילה מצא כי ב-20 מתוך 24 קווי טיסה שנבדקו, אל על הפכה לבעלת מונופול מובהקת, לעיתים בנתח שוק שעלה בהרבה על 50%. לדבריו, "לא חל גידול בעלויות אל על המצדיק את העלאת מחירי הטיסות. נהפוך הוא, העלויות ירדו ב-2024 ב-3% לעומת 2023 וב-11% לעומת 2022". פרופ' גילה טוען כי "הכנסות העודפות התגלגלו ישירות לשורת הרווח", ומציין כי שולי הרווח הנקיים לק"מ טיסה של לקוח הגיעו ל-28.5% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, זינוק של כ-180% לעומת השנה שקדמה למלחמה".

לטענת ורדניקוב, העלייה במחירי הטיסות של אל על ב-2024 חריגה במיוחד גם בהשוואה לחברות תעופה בינלאומיות. בעוד שמחירי הטיסות בעולם ירדו, לפי דו"ח  יאט"א (ארגון חברות התעופה הבין-לאומי) אל על העלתה את המחירים ב-2024 ב-14.3% בממוצע, ואף ב-16.9% ברבעונים הראשונים של השנה. מתוך עשר חברות תעופה זרות שבחנו, רק שלוש העלו מחירים ב-2024, ובשיעור מתון בהרבה.

אל על, כך נטען בבקשה, רשמה שיעור רווח של 29.5% לק"מ טיסה של לקוח, פי 4.8 מהממוצע בקרב החברות הזרות (6.1%), ותשואה על ההון הפעיל של 37.8%, פי ארבעה מהתשואה הנורמלית והמקובלת בענף התעופה ומעלות ההון המשוקללת של אל על עצמה.

"לא ניתן להצדיק את העלאת מחירי הטיסות בגידול שחל בעלויותיה של אל על. מדיווחיה עולה שהעלות הממוצעת ללקוח לק"מ טיסה ירדה בכ-3% ב-2024. העלאת מחירי הטיסות לא נדרשה להגדלת התפוקה או למטרה מוצדקת אחרת, ולא יכלה לגשר על הפער בין הביקוש לטיסות לבין ההיצע המדולדל. הפקעת המחירים לא תרמה לצרכנים דבר, ולא הועילה להם או למשק הישראלי".

שווי החברה בבורסה מזנק

בעקבות הרווחים העודפים, שווי אל על בבורסה זינק פי כמה וכמה, ומהבקשה עולה כי לא רק החברה נהנתה מהשגשוג הכלכלי החריג: מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה, נהנתה מעלות שכר של 6.5 מיליון שקלים ב-2024, עלייה של 10.2% לעומת השנה הקודמת. עלות השכר של חמשת הבכירים הבאים עלתה ב-24.2%. לעובדי החברה שולם מענק חסר תקדים של 103 מיליון דולר עבור שנת 2024.

גם בעל השליטה, איש העסקים האמריקני קני רוזנברג, גרף רווחים כאשר שווי אחזקותיו עלה מ-0.9 מיליארד שקלים ערב המלחמה לכ-3.4 מיליארד ₪ נכון ליוני 2025, זינוק פי שמונה. 

שתי רשויות האכיפה הרלוונטיות, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, החלו בבדיקת העלאת המחירים של אל על לאחר פרוץ המלחמה. ואולם, אין בידיהן את הכלים החוקיים הדרושים כדי לגרום לאל על להשיב את רווחיה העודפים לציבור לקוחותיה. לכל היותר, יסתכמו פעולות האכיפה הציבורית בהטלת קנס או עיצום כספי. ורדניקוב מבית המשפט להורות על פיצוי הציבור בגין הנזקים שגרמה להם אל על. "פיצוי לקוחות אל על הוא צודק, הוגן ומתבקש, ובלעדיו לא תיתכן הרתעה עתידית מפני ניצול לרעה של כוח שוק מונופוליסטי בתקופת מלחמה, מצוקה ומשבר לאומי".

מאל על נמסר: "הבקשה לאישור התביעה הייצוגית טרם התקבלה בחברה. לאחר שתתקבל, החברה תלמד את הבקשה ותגיש את תשובתה לבית המשפט כנדרש. יובהר, כי החברה פעלה ופועלת בהתאם להוראות הדין, לרבות בנוגע למחירי הטיסות".