אי אפשר לדבר על תיירות בלי לדבר על אילת, וההפך. הקיץ הקרוב יהיה ראשון מאז תחילת המלחמה שאילת חוזרת לפעילות מלאה. כתבת "ישראל היום" לאזור אילת והערבה, רונית זילברשטיין, קיימה פאנל במשדר מיוחד של "ישראל היום" בעיר הכי דרומית בישראל. בפאנל השתתפו אבי כראל, בעלים ומנכ"ל של קבוצת כראל, מרלן רוזנפלד, מנהלת אגף פיתוח כלכלה וחדשנות, ועם ליאת אגסי, סמנ"כלית שיווק ופיתוח של תאגיד התיירות של העיר.
אילת 2030 - כלכלה ותיירות על החוף - אילת ממציאה את עצמה מחדש // משה בן שמחון
ליאת אגסי דיברה על התיירות, על הקניונים ועל חווית הקניה והתיירות בעיר. "אילת ממציאה את עצמה ממש בימים אלה. מי שמגיע לאילת יכול לראות את זה במו עיניו. אילת תמיד נמצאת בהמצאה. פארק הטרמינל יעשה בעיר חדשות מרעישות. אטרקציות ותרבות. יש לה מוצר תיירותי של חורף שאנשים פחות מכירים. תיירות סיורים, ביקורים בבתים, תיירות אוכל. האוכל, למשל, עשה קפיצה מדרגה רצינית. אילת נמצאת בתקופה הכי טובה שלה בעשר השנים האחרונות".
ובשנים הקרובות? את רואה את אילת אחרת?
"בוודאי. בעיקר בזכות שדה התעופה רמון. אני חושבת שההיצע של בתי המלון שיציע סוגים שונים של בילוי יצמיח תיירות נוספת. כנ"ל לגבי כנסים וספורט".
מרלן רוזנפלד, מנהלת אגף הפיתוח של החדשנות באילת, דיברה על התיירות ועל הגיוון התעסוקתי ועל השדרוג של אילת. "אחד האתגרים הגדולים של העיר, יש עוד כמה, אבל אחד מהם הוא גיוון מקורות התעסוקה בעיר ולא להישען על ענף אחד. היו לנו 75% אבטלה בקורונה. זה חסר תקדים בכל הארץ. לעיר יש יתרונות ברורים - אקלים, אנרגיה, ביולוגיה ימית. אנחנו יכולים למשוך חברות בינלאומיות. גם הייטק, שנשמע לא קשור לעיר, יש ניצנים מרשימים לעיר. אילת יכולה להוביל גם בפאן הזה".
אבי כראל, דיבר על ההשקעה בעיר. "אילת, מכל הבחינות, היא מוקד משיכה. ב-20 השנה האחרונות אילת הייתה בסטגנציה. לא נבנה חדר תיירותי אחד. בנקים לא האמינו בעיר. הדבר הזה השתנה. יש האצת פיתוח מטורפת. שני מנועי צמיחה הניעו את הכלכלה של העיר. שדה התעופה, בו המדינה השקיעה שני מיליארד שקלים. כל מטוס מכל נקודה בעולם יכול להגיע לכאן בטיסה ישירה. אנחנו עדיין לא נהנים מהפוטנציאל הזה. אבל זה הניע הרבה מאוד השקעות. דבר נוסף, פונה השדה הישן שפתח את העיר. השדה הישן, עם המסלול הנחיתה הארוך, חנק את העיר. אי אפשר היה לבנות מסביב לעיר. הקרקע הכי חשובה והכי יקרה תקועה באמצע העיר וכשהתפנה השדה הישן, הוא פתח צירי תנועה חדשים ואפשר צירי בנייה ופיתוח. זה הניע כלכלה שלמה. הניע יזמויות, השקעות ופתח את האמון של התייר הישראלי".
לפני הקורונה היו המון טיסות. ואז הגיעה הקורונה והטיסות הופסקו. כמה חשוב תיירות נכנסת לעיר?
אגסי אמרה כי "בשנת 2016 במשך שלוש עונות, ולא שלוש שנים, אני בכוונה אומרת עונות - משש טיסות הגענו ל-60 טיסות. נתון מדהים. אם זה לא מוכיח כמה פוטנציאל יש לעיר, אני לא יודעת מה כן. עוד נתון הוא סבסוד עלות הטיסות. 60 מיליון שקלים. ההכנסות מהטיסות הללו, מהסבסוד, עמדו על 725 מיליון שקלים. אילת מוכיחה את עצמה כיעד תיירות מבוקש בלי קמפיינים ענקיים. הגענו משש ל-60. הטיסות לא הופסקו כי שרים חושבים שהעיר לא טובה. הטיסות הופסקו כי היו תקציבי סבסוד גדולים. התחלפו משרדים, תקציבי השיווק התכווצו. יש פתרונות. זה לא צריך להיעלם. הסבסוד צריך לצאת ממשרד התחבורה. מדובר במתקן שהושקעו בו מיליארדים. ואני לא מדברת בכלל על טיסות הפנים. הסבסוד הוא לא כסף למשרד התחבורה. גם משרד התיירות צריך לעשות את שלו כי העיר לא מוכרת בעולם כמו תל אביב או מקומות אחרים. נותר לקבל החלטה ולהחזיר את זה. החלטה של 60 מיליון שקלים לשלוש עונות שתניב לקופת המדינה 725 מיליון שקלים".
אחת הבעיות הגדולות הם עובדים. אילת הפכה למעצמה של עובדים - אבל עובדים זרים. יש יותר מאלפיים עובדים ירדנים. וכל השאר - הישראלים - לא רוצים לעבוד. בסוף זה ייצור משבר. אולי בגלל משבר גיאופוליטי. כמי שפתח מיזם חדש, איך בקבוצת כראל מתמודדים עם זה?
"הבעיה של עובדים היא בעיה של כל העולם המערבי. לנו יש את היתרון של השכנים שלנו הירדנים. אני לא מדבר על היתרונות שיש לנו בכל העניין של הפיתוח האזורי. עובדים, צריך לנצל את המשאבים שיש לאזור. אילת היא סוג של כלכלת אי. וצריך להבדיל אותה ולחזק אותה. אחד היתרונות הוא שאילת היא חלק ממפרץ אילת-עכבה. יש פלאי עולם, פרמידות, ים המלח, הסלע האדום. יש שלושה שדות תעופה בינלאומיים. זה אזור רב עונתי. זה נדיר, כי יוון חצי שנה סגורה. פה אפשר לעסוק כל השנה. זה ריביירה. הכי מבוקשת בעולם. אני רואה 20 מיליון תיירים בשנה. מדובר במשימה לאומית. אילת היא עיר התיירות היחידה שיכולה להיות בינלאומית. הפתרונות לעובדים נמצאים אצל הממשלה. לאפשר עוד עובדים זרים. הישראלים מחפשים את העבודה הקלה וכוח אדם חסר בכל מקום. בכל מקום יש מחסור של כוח אדם. גם פה סובלים מזה. הפתרון של הירדנים הוא מצוין וצריך להביא עוד עובדים זרים".
כל אחד שמגיע לאילת יודע שפה שווה לקנות. בזכות אזור סחר חופשי. אבל הוא לא אזור סחר חופשי מלא וחלק מההטבות הממשלתיות לא מגיעות לפה. תספרי לנו מה חסר כדי להשלים את אזור הסחר החופשי? איך אילת יכולה להנות מזה בטווח הרחוק?
"מדובר בחוק שחוקק ב-1985 והמטרה שלו הייתה תיירות. צריך לשמור על ההטבות האלה ולעשות קניות באילת. בלי ההטבות, אני מניחה שלא היו מגיעים כל כך הרבה תיירים. מצד שני, כדי להביא את התעשייה, אזור סחר חופשי צריך להיות כולל. הקלות ברגולציה של ייצוא, ייבוא ומכסים", אמרה רונזפלד. "אצלנו זה לא קיים. במקום לנגוס בחוק הזה, הממשלה צריכה להגדיל אותו. בדובאי, למשל. אזור שמוגדר כאזור סחר חופשי תורם ביותר מ-70%. כאן גם ככה יש אזור סחר חופשי רק באילת. אני חושבת שצריך לעבות את זה".
אנחנו עדיין משק כלכלי סגור. מה יקרה עוד חמש שנים?
"אנחנו אולי לא נהיה דובאי, כי אין לנו את המשאבים אבל אנחנו יכולים לצמוח כלכלית. גם לראות תיירות חדשה, לוגיסטיקה וכו'. והפן התחבורתי שעדיין חסר לנו. רכבת, למשל. וגם בשדה התעופה. יש דברים שיכולים לייצר שינוי והתשתיות כבר קיימות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו