איחרה לטיסה ותבעה את חברת התעופה: זה פסק הדין שהתקבל

למרות העומסים הכבדים בנמל התעופה בן גוריון, ישנם נוסעים שמגיעים באיחור לטיסה שלהם. אחת מהם היא תושבת המרכז, שחברת התעופה"איזיג'ט"לא העלתה לטיסה מכיוון שזו איחרה, תבעה אותה - אך בית המשפט חייב אותה בהוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.

בכתב התביעה שהגישה התובעת, שהועמד על סך 7,660 שקלים, טענה הנוסעת כי היא רכשה כרטיסי טיסה לטיסות ישירות הלוך ושוב מישראל לאמסטרדם במחיר 154.43 אירו לכרטיס. לדבריה, הטיסה הייתה אמורה לצאת בשעה 14:00, והיא עצמה התייצבה בטרמינל בשעה 12:15, שמבחינתה היה זמן רב לפני מועד יציאת הטיסה.

לדבריה, לאחר שעברה את הצ'ק אין, היא עשתה את דרכה אל שער העלייה למטוס, אליו הגיעה בשעה 13:30, כאשר במשך כל הזמן שהייתה בנתב"ג, על מסכי המידע בטרמינל הופיעה השעה 13:45 כשעת סגירת שער העלייה. לטענתה, כשהגיעה לשער העלייה, נמסר לה שובר עלייה למטוס, והיא עלתה עם כמה נוסעים נוספים על רכב הסעה אל המטוס. ואולם, לאחר מספר דקות, נמסר לה ולנוסעים שעלו איתה לרכב ההסעה, כי עליהם לחזור לטרמינל מכיוון שהם לא קיבלו אישור לעלות לטיסה.

בלית ברירה, טענה התובעת, היא נאלצה לעבור שוב בביקורת הגבולות, ועשתה פעמיה לעבר הטרמינל. לאחר אירועים אלו, טענה, היא ניסתה לפנות לשירות הלקוחות של "איזיג'ט" על מנת לקבל כרטיסי טיסה חלופיים, החזר כספי או פיצוי בגין הסירוב להעלותה לטיסה, אולם סורבה על ידי נציגי הנתבעת, שאף סירבו לפצות אותה או להשיב לה את התמורה ששילמה עבור הכרטיסים, בנימוק שלפיו בהזמנה שלה נרשמה הערה בדבר אי-התייצבות לטיסה, ולכן היא אינה זכאית לכרטיסי טיסה חלופיים.

מנגד, "איזיג'ט" טענה כי התובעת הינה אדם בוגר, ועל כן מצופה ממנה שתכיר באחריותה לכך שהיא לא התייצבה בזמן הנקוב בכרטיס הטיסה שהנפיקה טרום הגעתה הפיזית לנמל התעופה. "התובעת הגיעה למקום שעה ו-45 דקות בלבד לפני מועד ההמראה המתוכנן, זאת בניגוד להמלצה הרווחת להתייצב 3.5-3 שעות לפניו", נכתב בכתב ההגנה. עוד נכתב כי למרות סגירת השער והורדת הנוסעים מהמערכת כ-No Show (כלומר, שהם לא הגיעו כלל, א"כ), עובדי הקרקע של החברה בנתב"ג ניסו לעזור לתובעת ולשלושה נוסעים נוספים שהגיעו לאחר סגירת השער, וביצעו עבורה צ'ק אין מחדש ואף הנפיקו לה כרטיס טיסה חדש, כך שבמידה ויתקבל אישור להעלותה למטוס, יבוצעו כל ההכנות הנדרשות לכך. החברה טענה גם שעובדי הקרקע דאגו לארגן לתובעת הסעה לכיוון המטוס על ידי שאטל ייעודי, אך בדרך אליו התברר כי לא ניתן אישור להעלותה אליו מכיוון שאיחרה לטיסה, מאחר והמטוס כבר היה סגור ומוכן ליציאה.

"לנוסע שאיחר אין אלא להלין על עצמו"

השופט עדי הדר, שדחה את התביעה, ציין בפסק הדין כי לצד זכותה של הנוסעת לקבל שירותי טיסה ממוביל אווירי כנגד תשלום, קיימות חובות שונות בהן עליה לעמוד לצורך ביצוע העסקה, ואולי החשובה מכולן – התייצבות בזמן לטיסה. "מומלץ לנוסעים להגיע מספר שעות לנמל התעופה לפני הטיסה. הדברים יפים שבעתיים לגבי נתב"ג, נמל תעופה עמוס לעייפה, שלא פעם מתאפיין בתורים ארוכים בשלבים השונים שעל הנוסע לעבור... בשונה מהתייצבות במועד לתור בקופת חולים, לדיון בבית משפט או לכל מטרה אחרת, כאשר מדובר בטיסה, ברגע שנסגר שער העלייה למטוס, הנוסע איבד זכותו למימוש העסקה, ואין לו אלא להלין על עצמו על כך שאיחר", כתב השופט.

עוד נכתב בפסק הדין: "היה וחברת התעופה תמתין לכל מאחר, ייגרם לה נזק כלכלי ישיר ועקיף עקב האיחור בגין תביעות נוסעים שאיחרו ליעדם עקב התעכבות הטיסה. להבדיל מתחומים אחרים כגון אוטובוסים ורכבות, לגבי סוג כרטיס מסוים אין לנוסע שאיחר לטיסה זכות חוזית להמיר בדיעבד כרטיס טיסה מהטיסה לה איחר לטיסה אחרת, וגם אין לו זכות מכוח האמנה הבינלאומית שישראל אימצה".