"משתמשים בסמים": פסטיבל ענק של ישראלים בהודו הופסק באמצע האירוע

הרשויות במדינת הימאצ'ל פרדש שבצפון הודו נדרשו לבדוק דיווחים על מסיבת טראנס גדולה שהתקיימה בקאסול, עיירת תיירות פופולרית בקרב מטיילים ישראלים המכונה לעיתים "מיני ישראל".

האירוע נערך בין ה-7 ל-11 ביוני תחת השם "Back to the Mountain", ומשך אליו אלפי משתתפים ששילמו בין 10,000 ל-16,000 רופי לכרטיס. על פי הפרסומים המקומיים, בין מארגני האירוע היו גם אזרחים ישראלים.

ביטול בצו בית המשפט העליון

למרות התכנון המקורי של המארגנים, הפסטיבל נקטע באופן חד-צדדי ולא הגיע לסיומו המתוכנן. בהודעה רשמית שהוציאו המארגנים, הם נאלצו להודות כי היום החמישי של הפסטיבל בבוטל לחלוטין ולא יצא לפועל.

לפי הודעת המארגנים, הסיבה לקטיעת האירוע היא החלטה של בית המשפט העליון של הודו בשילוב הרשויות המקומיות, אשר שללו והפקיעו את אישורי הפסטיבל באופן מיידי. המארגנים ניסו למזער נזקים מול קהל הרוכשים וטענו כי נלחמו על קיום האירוע עד הרגע האחרון תחת תנאי חוסר ודאות, אך השורה התחתונה ברורה: הרשויות ההודיות שמו סוף לחגיגה לפני הזמן.

מאחורי הקלעים: סמים, רעש ופגיעה בטבע

הפרשה הציפה מחדש את הוויכוח המתמשך סביב מסיבות באזורי התיירות של קאסול, מנאלי ועמק פרוואטי. הבעיה המרכזית מבחינת הרשויות אינה עצם קיום מוזיקה, אלא העובדה שאירועים מסוג זה מתקיימים ללא הפיקוח הרשמי הנדרש ותוך עקיפת החוק המקומי בדיווחים בתקשורת ההודית.

החשדות המרכזיים שהובילו להתערבות המשפטית כוללים שימוש וסחר בסמים במהלך ימי הפסטיבל, לצד פגיעה סביבתית קשה באזורים הרריים ורגישים. בנוסף, הרשויות מצביעות על מפגעי רעש חריגים, עומסי תיירות בלתי מבוקרים וניהול אירועים מסחריים מסיביים ללא היתרים מתאימים ותשלום מסים כחוק.

היסטוריה של פשיטות וצווי סגירה

לפי הפרסומים, במהלך השנים פשטה המשטרה פעמים רבות על מסיבות באזור קאסול ומנאלי בטענה שהתקיימו ללא היתר. חלק מהאירועים נערכו במכוון בתוך יערות עמוקים, על גדות נהרות ובאזורים מבודדים - מיקומים שנבחרים על ידי המארגנים במטרה ברורה להתחמק מביקורות ואכיפה משטרתית.

ארגונים סביבתיים מקומיים טענו בתוקף כי תחת הכותרת של תיירות ופסטיבלים מתקיימות באזור מסיבות סמים פרועות, טענה שהמארגנים מנסים להכחיש או לעדן. בעוד המפיקים מבטיחים כעת לפרסם סיכום של האירוע וטוענים כי הם כבר עובדים על הפרויקט הבא, הצעד האקטיבי של בית המשפט העליון מסמן החמרה משמעותית במדיניות האכיפה ההודית נגד תעשיית הרייבים הבלתי חוקיים באזור.