"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"משתמשים בסמים": פסטיבל ענק של ישראלים בהודו הופסק באמצע האירוע
צו סגירה בקאסול: ביהמ"ש העליון נעל את מסיבת ההמונים טרם נגמר • המפיקים נאלצו לבטל את יומו החמישי • ברקע המהלך הדרמטי: חשד לסחר בחומרים אסורים ומפגעי רעש חריגים בסביבה
הפסטיבל בקאסול בשנה שעברה

"משתמשים בסמים": פסטיבל ענק של ישראלים בהודו הופסק באמצע האירוע

צו סגירה בקאסול: ביהמ"ש העליון נעל את מסיבת ההמונים טרם נגמר • המפיקים נאלצו לבטל את יומו החמישי • ברקע המהלך הדרמטי: חשד לסחר בחומרים אסורים ומפגעי רעש חריגים בסביבה

סהר אברהמישגיב יהב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הרשויות במדינת הימאצ'ל פרדש שבצפוןהודונדרשו לבדוק דיווחים עלמסיבת טראנסגדולה שהתקיימה בקאסול, עיירת תיירות פופולרית בקרב מטיילים ישראלים המכונה לעיתים "מיני ישראל".

האירוע נערך בין ה-7 ל-11 ביוני תחת השם "Back to the Mountain", ומשך אליו אלפי משתתפים ששילמו בין 10,000 ל-16,000 רופי לכרטיס. על פי הפרסומים המקומיים, בין מארגני האירוע היו גם אזרחים ישראלים.

ביטול בצו בית המשפט העליון

למרות התכנון המקורי של המארגנים, הפסטיבל נקטע באופן חד-צדדי ולא הגיע לסיומו המתוכנן. בהודעה רשמית שהוציאו המארגנים, הם נאלצו להודות כי היום החמישי של הפסטיבל בבוטל לחלוטין ולא יצא לפועל.

לפי הודעת המארגנים, הסיבה לקטיעת האירוע היא החלטה של בית המשפט העליון של הודו בשילוב הרשויות המקומיות, אשר שללו והפקיעו את אישורי הפסטיבל באופן מיידי. המארגנים ניסו למזער נזקים מול קהל הרוכשים וטענו כי נלחמו על קיום האירוע עד הרגע האחרון תחת תנאי חוסר ודאות, אך השורה התחתונה ברורה: הרשויות ההודיות שמו סוף לחגיגה לפני הזמן.

חוגגים בפסטיבל, צילום: אינסטגרם

מאחורי הקלעים: סמים, רעש ופגיעה בטבע

הפרשה הציפה מחדש את הוויכוח המתמשך סביב מסיבות באזורי התיירות של קאסול, מנאלי ועמק פרוואטי. הבעיה המרכזית מבחינת הרשויות אינה עצם קיום מוזיקה, אלא העובדה שאירועים מסוג זה מתקיימים ללא הפיקוח הרשמי הנדרש ותוך עקיפת החוק המקומי בדיווחים בתקשורת ההודית.

החשדות המרכזיים שהובילו להתערבות המשפטית כוללים שימוש וסחר בסמים במהלך ימי הפסטיבל, לצד פגיעה סביבתית קשה באזורים הרריים ורגישים. בנוסף, הרשויות מצביעות על מפגעי רעש חריגים, עומסי תיירות בלתי מבוקרים וניהול אירועים מסחריים מסיביים ללא היתרים מתאימים ותשלום מסים כחוק.

קאסול, הודו, צילום: ויקיפדיה/אלוק קומר

היסטוריה של פשיטות וצווי סגירה

לפי הפרסומים, במהלך השנים פשטה המשטרה פעמים רבות על מסיבות באזור קאסול ומנאלי בטענה שהתקיימו ללא היתר. חלק מהאירועים נערכו במכוון בתוך יערות עמוקים, על גדות נהרות ובאזורים מבודדים - מיקומים שנבחרים על ידי המארגנים במטרה ברורה להתחמק מביקורות ואכיפה משטרתית.

ארגונים סביבתיים מקומיים טענו בתוקף כי תחת הכותרת של תיירות ופסטיבלים מתקיימות באזור מסיבות סמים פרועות, טענה שהמארגנים מנסים להכחיש או לעדן. בעוד המפיקים מבטיחים כעת לפרסם סיכום של האירוע וטוענים כי הם כבר עובדים על הפרויקט הבא, הצעד האקטיבי של בית המשפט העליון מסמן החמרה משמעותית במדיניות האכיפה ההודית נגד תעשיית הרייבים הבלתי חוקיים באזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...