"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדיין לא נחשף: מה עשוי להתגלות בקופסה השחורה של טיסת פליי דובאי

נתוני המעקב כבר חשפו את הצלילה החריגה של FZ1073, אבל הם לא יכולים לספר מה באמת התרחש בתוך הקוקפיט • מקליטי המטוס עשויים לקבוע מי הפעיל את ההגאים, אילו פקודות ניתנו למטוס ומה נאמר בשניות הקריטיות • ויש דבר אחד שגם הם לא יוכלו להראות

0השמעה
 פליי דובאי , יואב דגון
פליי דובאי | צילום: יואב דגון

תאונת FZ1073 של פליי דובאי נכנסה לשלב שבו השאלות המרכזיות אינן נוגעות עוד רק לזהות האדם שהשתלט על המטוס, אלא גם לפעולות שביצע בתוך הקוקפיט. הקופסה השחורה עשויה לספק לחוקרים את הרצף המדויק של האירועים: אילו מערכות הופעלו, אילו נותקו ומה נדרשו הטייסים לעשות כדי להחזיר את המטוס לשליטה.

אחת השאלות החשובות היא האם טייס המשנה הסתפק בהכנסת המטוס לצלילה או ניסה לבצע פעולות נוספות שנועדו לסכן את המטוס. למעשה, במטוס קיימים שני מקליטים מרכזיים. הראשון,-Flight Data Recorder – FDR – אוסף נתונים על פעולת המטוס ומערכותיו. השני, Cockpit Voice Recorder – CVR – מתעד את הקולות והשיחות בתא הטייס.

נתוני ה-FDR יכולים להראות את מצב המצערות ואת הפרמטרים של שני המנועים במהלך האירוע. כך יוכלו החוקרים לבדוק האם כוח המנועים הופחת או הוגבר, האם ניתנו פקודות חריגות למערכות ההנעה והאם נעשה ניסיון לכבות מנוע אחד או את שניהם.

נכון לעכשיו אין ראיה פומבית לכך שאל-המאמי אכן ניסה לכבות את המנועים, ולכן מדובר באחת האפשרויות שהנתונים הטכניים יכולים לשלול או לאשר ולא בעובדה ידועה.

הטייס המחבל בפליי דובאי | צילום: 27א, יואב דגון

איך בדיוק הוכנס המטוס לצלילה?

ה-FDR אמור לאפשר לחוקרים לראות את פקודות ההיגוי שניתנו למטוס, את מצב הטייס האוטומטי ואת תגובת משטחי ההיגוי.

כך ניתן יהיה לקבוע לא רק שהמטוס הוכנס לצלילה, אלא באיזו פעולה היא נוצרה, האם הטייס האוטומטי נותק ומה נעשה לאחר מכן כדי להחריף או להמשיך אותה.

נתוני המעקב החיצוניים כבר הראו צלילה קיצונית ואובדן גובה עצום בתוך זמן קצר. פורסמו גם הערכות שלפיהן המטוס התקרב במהלך האירוע למהירויות חריגות מאוד.

אבל ה-FDR מספק נתונים מתוך המטוס עצמו. הוא יאפשר לקבוע במדויק את המהירות, זוויות, קצב ההנמכה והעומסים שפעלו על המטוס, ולבחון עד כמה התקרב ה-737 MAX למגבלות המבניות שלו.

מה נאלצו הטייסים שהצילו אותו לעשות?

הנתונים עשויים לשחזר גם את הצד השני של האירוע: הפעולות שביצעו שני טייסי התגבור לאחר שנכנסו לקוקפיט.

אפשר יהיה לראות אילו מערכות נדרשו להחזיר למצב תקין, אילו פקודות נתנו למטוס וכמה זמן עבר עד שהצליחו להחזיר אותו לטיסה יציבה. אם אל־המאמי שינה הגדרות או ניתק מערכות לפני שנוטרל, הנתונים עשויים להראות גם מה היה עליהם לתקן.

כאן נכנס לתמונה ה-CVR, שמקליט את הקולות בתא הטייס. הוא עשוי לספק לחוקרים מידע על מה שנאמר בין הקברניט לטייס המשנה לפני התקיפה, התרעות שנשמעו במטוס, רעשי המאבק ודברים שאמר אל־המאמי במהלך האירוע.

החיבור בין שני המקליטים הוא שעשוי לספק את השחזור המדויק ביותר: לא רק כיצד המטוס התנהג, אלא אילו פעולות בוצעו בקוקפיט באותו רגע.

סמית מאצ'צ'א, הטייס הגיבור של פליי דובאי | צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

דבר אחד הקופסה השחורה לא תראה

למרות הכינוי הדרמטי, אין בתוך הקופסה השחורה סרטון של האירוע.
במטוסי נוסעים מסחריים אין כיום דרישה בינלאומית להתקנת מצלמת וידאו שתצלם באופן רציף את הקוקפיט. לכן החוקרים יכולים לדעת אילו מתגים הופעלו, כיצד המטוס הגיב ומה נשמע בתא הטייס, אבל הם לא בהכרח יכולים לראות מי עשה מה.
דווקא האירוע בטיסת פליי דובאי החזיר בימים האחרונים את הוויכוח הוותיק בענף התעופה: האם הגיע הזמן להתקין גם מצלמות בקוקפיט.

הקופסה השחורה, אם כן, לא אמורה לפתור את השאלה מי הכניס את המטוס לצלילה. את זה כבר יודעים. היא עשויה לענות על השאלה המסקרנת יותר: מה בדיוק עשה אל־המאמי למטוס בזמן שהיה בשליטה עליו וכמה קרוב היה FZ1073 לנקודה שממנה כבר לא ניתן היה להציל אותו.

מטוס פליי דובאי | צילום: AP
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר