"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סימן האזהרה שפוספס: איך פליי דובאי העסיקה את הטייס המחבל
לפי דיווחים בארה"ב, טייס המשנה שתקף את הקברניט בטיסת FZ1073 כבר סומן בעבר אצל מעסיק קודם, וההחלטה נגדו לא נשארה רק על הנייר • למרות זאת הוא התקבל לפליי דובאי • ועכשיו כל הזרקורים מופנים להליך הקבלה לעבודה

סימן האזהרה שפוספס: איך פליי דובאי העסיקה את הטייס המחבל

לפי דיווחים בארה"ב, טייס המשנה שתקף את הקברניט בטיסת FZ1073 כבר סומן בעבר אצל מעסיק קודם, וההחלטה נגדו לא נשארה רק על הנייר • למרות זאת הוא התקבל לפליי דובאי • ועכשיו כל הזרקורים מופנים להליך הקבלה לעבודה

0השמעה
הטייס המחבל בפליי דובאי , 27א, יואב דגון
הטייס המחבל בפליי דובאי | צילום: 27א, יואב דגון
[object Object]

פרטים חדשים מעלים שאלות בנוגע להליך הבדיקות שעבר הקצין הראשון חמאם אל-חמאמי, שנחשד כי תקף את הקברניט במהלך טיסת פליי דובאי FZ1073 ביום רביעי, באירוע שנחקר כמתקפת טרור.

לפי דיווחים של ה"וול סטריט ג'ורנל" ושל ABC News, אל-חמאמי היה בשנת 2024 טייס משנה מתלמד בחברת עומאן אייר, אז אותר ברשותו חומר קיצוני. בעקבות זאת הוא קורקע והועבר לתפקיד מנהלי. למרות זאת, בהמשך הוא התקבל לעבודה בפליי דובאי, שם שימש כטייס והיה אחראי, יחד עם צוות הטיסה, על חייהם של מאות נוסעים. הרשויות טרם אישרו באופן רשמי את הדיווחים הללו. לפי דיווח נוסף, החשוד אף הודה בחקירתו שתכנן לרסק את המטוס בישראל.

מטוס פליי דובאי | צילום: קוקו

השאלה שתעמוד בפני החוקרים

הדיווח החדש מעלה שאלה מרכזית בנוגע לבדיקות הרקע שעובר צוות אוויר לפני קבלתו לעבודה. אם הפרטים אכן יאומתו, מדובר במקרה שבו סימני אזהרה לכאורה היו ידועים כבר למעסיק קודם, ואף הובילו לנקיטת צעדים נגד הטייס. השאלה שתעמוד בפני החוקרים היא האם פליי דובאי ידעה על האירוע, האם פנתה למעסיק הקודם ומה נמסר לה במסגרת הבדיקות.

השעיית הקו לישראל

סוגיית בדיקות הרקע מקבלת משמעות נוספת לנוכח החלטת פליי דובאי להשעות את כל טיסותיה לישראל ביום האירוע. החברה מסרה אז כי ההחלטה נועדה לאפשר לרשויות להמשיך בחקירת האירוע ולברר את כל העובדות. לפי הניתוח שפורסם באתר Paddleyourownkanoo, עצירת הקו העלתה גם שאלות בנוגע להיקף ואיכות בדיקות הרקע של אנשי צוות נוספים בחברה.

הנוסעים בטיסת פליי דובאי בשדה התעופה בסעודיה | צילום: .

הפרצה בבדיקות הרקע במפרץ

הבעיה אינה בהכרח ייחודית לפליי דובאי. חברות תעופה רבות במפרץ מעסיקות טייסים ואנשי צוות ממדינות שונות, ולכן חלק מבדיקות הרקע נשען על המידע שמדינות המוצא מוכנות ויכולות להעביר. בדיקה פלילית, למשל, עשויה להיות נקייה אם אדם מעולם לא הורשע בעבירה, אך אין בכך בהכרח כדי ללמד אם בעבר משך את תשומת לבם של גורמי ביטחון בשל אידיאולוגיה קיצונית.

במקרה הנוכחי, החשיבות היא בכך שלפי הדיווחים הסימנים לא היו בהכרח רק במידע מודיעיני חסוי. על פי הפרסומים, מעסיק קודם הכיר את הנושא ואף נקט צעדים בעקבותיו. לכן אחת השאלות המרכזיות תהיה האם המידע הועבר לפליי דובאי במהלך הליך הקבלה לעבודה ומה נעשה איתו, אם אכן הועבר.

המגבלות של "כלל שני האנשים"

האירוע מעלה גם דיון בנוגע לאמצעי הביטחון בתא הטייס, אך לפי הניתוח שפורסם אין מדובר בהכרח בבעיה שניתן לפתור באמצעות "כלל שני האנשים" בתא הטייס. לפי כלל כזה, כאשר אחד הטייסים יוצא מתא הטייס, איש צוות נוסף נכנס במקומו. בארצות הברית ובקנדה נעשה שימוש במדיניות מסוג זה, בעוד שבמדינות רבות אחרות היא אומצה לאחר אסון ג'רמנווינגס ובהמשך בוטלה.

במקרה של טיסת FZ1073, שני טייסים כבר היו בתא הטייס בזמן האירוע. לכן עצם נוכחותו של אדם נוסף בתא לא בהכרח הייתה מונעת תקיפה של טייס אחד על האחר. בנוסף, הטענה המרכזית בניתוח היא שהבעיה אינה בהכרח הדלת לתא הטייס או הגישה לכלי עבודה, אלא השאלה אם האדם שהורשה להיכנס לתפקיד מלכתחילה עבר בדיקות ביטחוניות מספקות.

רגעי נחיתת מטוס פליי דובאי בסעודיה | צילום: .

גרזן החירום בתא הטייס

גם האפשרות שהטייס השתמש בכלי שנמצא במטוס אינה מעידה בהכרח על כשל בבידוק הביטחוני בשדה התעופה. בתא הטייס נמצאים ממילא כלי חירום, ובהם גרזן חירום, ואנשי צוות אוויר עוברים בדרך כלל מסלולי בידוק שונים מנוסעים, בין היתר משום שהם אמורים לעבור בדיקות רקע מקיפות לפני קבלת אישור לעבוד באזורים מאובטחים.

שכבות האמון

בסופו של דבר, כל שכבות האמון שעליהן מבוססת עבודת צוות האוויר, החל מהליכי הבידוק ועד לדלת תא הטייס ולציוד החירום שבו, נשענות על ההנחה שהבדיקות שנעשו לפני העסקת אנשי הצוות היו מקיפות ויעילות. במקרה של אל-חמאמי, אם אכן יאומתו הדיווחים על האירוע בחברת עומאן אייר, השאלה המרכזית תהיה כיצד המידע הזה טופל לפני שהתקבל לעבודה בפליי דובאי.

חברת פליי דובאי מסרה הבוקר כי נסיבות האירוע עדיין נחקרות ושהיא אינה יכולה להגיב מעבר לכך.

השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו