שעות לתוך השיבושים, נקודת הרתיחה עברה לדלפקי הצ'ק-אין, שם נוסעים רבים צובאים על הנציגים ודורשים לדעת מה יעלה בגורל הטיסות שלהם. אלא שכפי שכבר עלה מהשטח, גם לעובדים שמאחורי הדלפק אין תשובות לספק.
"אנחנו לכודים פה ולא יודעים כלום", אמר אחד הנציגים בשיחה עם "היום". לדבריו, הם עומדים מול נוסעים מתוסכלים בלי מידע שמאפשר לתת תשובה חד-משמעית על זמני ההמראה. באחד הרגעים שנצפו במקום, נוסעת נסערת פנתה לנציג ודרשה שיחליט במקומה: "תגיד לי ללכת הביתה", צעקה. הוא לא יכול היה לומר לה אם הטיסה תצא ומתי, וגם לא להבטיח מה יקרה אם תעזוב את השדה.
גם לשאלות הכספיות אין מענה מיידי בדלפק. נוסעים מבקשים לדעת אם יהיו זכאים להחזר כספי במקרה של ביטול או אי-יציאה במועד, אך ההחלטות האלה אינן בידי עובדי הצ'ק-אין, והן תלויות בין היתר בסטטוס הטיסה ובהנחיות חברת התעופה.
הצפי להמשך - וקרב הגרסאות
מאחורי צוואר הבקבוק עומדת שרשרת שהתחילה עוד קודם. לפי הודעה פנימית שהגיעה ל"היום", צוותים התבקשו לעצור את הצ'ק-אין לטיסות הקרובות אחרי שמערך מיון הכבודה הגיע למצב שבו אינו יכול לקלוט מזוודות נוספות. במקביל, באולם הנכנסים דיווחו על המתנה של יותר משעה וחצי למזוודות, ותורים ארוכים נרשמו גם בשיקוף הביטחוני. לפי מנהל תורן בשדה, בשלב מסוים לא היה צפי לחזרה לפעילות סדירה.
במקביל מתנהל קרב גרסאות. שרת התחבורה מירי רגב, ששוהה במרוקו, כינתה את הצעד "שביתה בריונית ולא חוקית" והורתה לרשות שדות התעופה לעתור לבית הדין לעבודה. מנגד, בהסתדרות דוחים את ההצגה הזו וטוענים שאין מדובר ב"שביתת פתע" אלא בקריסה צפויה מראש על רקע מחסור מתמשך בכוח אדם. בינתיים, מי שממשיך לשלם את המחיר הם הנוסעים, שנותרו מול דלפקים בלי תשובות ועם טיסה בסימן שאלה.
