"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשד לחטיפה באוויר: זו הסיבה האמיתית שמטוסי קרב מוזנקים

אירוע החשד לחטיפת המטוס שהיה בדרכו לישראל והסתיים בנחיתה בבולגריה העלה שאלות רבות • למה מזניקים מטוסי קרב, איך טייס מדווח על חטיפה ומדוע המטוס מוסט ליעד אחר • כך פועל הנוהל הבינלאומי

,עודכן
0השמעה
מטוסי קרב F-15 (אילוסטרציה). צילום: דובר צהל

אירועהחשד לחטיפת המטוסשהיה בדרכו לישראל והסתיים בנחיתה בבולגריה המחיש את שרשרת הפעולות שמופעלת בעולם בכל פעם שעולה חשד לאירוע ביטחוני באוויר.

לאחר שהקשר עם המטוס חודש הוא נחת בבולגריה, שם עלו למטוס אנשי ביטחון, תחקרו את הצוות והנוסעים ובדקו שאין מדובר באירוע חטיפה.

אבל מה באמת קורה מאחורי הקלעים כשמתקבל דיווח כזה? איך טייס מדווח על חטיפה?

הדרך המוכרת ביותר היא הזנת קוד חירום בינלאומי במערכת הזיהוי של המטוס, שמעבירה לבקרי הטיסה את מצבו (Transponder) - קוד בינלאומי מוסכם שמשמעותו חשד לחטיפה.

בנוסף, הטייס יכול לדווח בקשר לבקרי הטיסה אם הדבר מתאפשר, או להעביר מסרים מוסכמים המעידים כי הוא נמצא תחת איום ואינו יכול לדבר באופן חופשי.

מטוס קרב מעל שמי מרכז הארץ,צילום: נתי שוחט/פלאש90

עם זאת, לאורך השנים אירעו גם מקרים שבהם הקוד הוזן בטעות, ולכן כל דיווח כזה נבדק בזהירות רבה.

למה מזניקים מטוסי קרב?

בניגוד למה שרבים חושבים, המטרה אינה להפיל או ליירט את מטוס הנוסעים. מטוסי הקרב מוזנקים בראש ובראשונה כדי ליצור קשר חזותי עם המטוס, לוודא את מצבו, לנסות ליצור תקשורת במקרה שהקשר עם הטייס אבד, לזהות סימנים חריגים ולהעביר הנחיות באמצעות אותות בינלאומיים אם יש בכך צורך.

במקביל, הליווי מאפשר לרשויות לקבל תמונת מצב בזמן אמת ולהיערך לכל תרחיש אפשרי עד לסיום האירוע.

מגדל הפיקוח בנתב"ג,צילום: יוסי זליגר

למה מסיטים את המטוס?

כאשר עולה חשד לחטיפה, הרשויות עשויות להחליט שלא לאפשר למטוס להמשיך ליעדו המקורי ולהנחית אותו בשדה תעופה חלופי.

ההחלטה מתקבלת בהתאם למיקום המטוס, היכולת המבצעית של המדינה הקולטת ושיקולי ביטחון. אחת האפשרויות היא להפנות את המטוס לבסיס צבאי או לשדה תעופה המרוחק יחסית ממרכזי אוכלוסייה כמו השדה בעובדה, כדי לצמצם את הסיכון לציבור ולאפשר לכוחות הביטחון להשתלט על האירוע, לתחקר את הנוסעים והצוות ולבדוק את המטוס בתנאים מבוקרים.

רק לאחר שנשללת האפשרות שמדובר באירוע ביטחוני, ניתן לאפשר למטוס להמשיך בדרכו או, כפי שקרה במקרה הנוכחי, לדאוג למטוס חלופי שיטיס את הנוסעים ליעדם.

מטוס קרב אמריקני (אילוסטרציה),צילום: פיקוד המרכז האמריקני

למרות שמקרים כאלה נדירים, בעולם התעופה קיימת מדיניות ברורה: כל חשד לחטיפת מטוס מטופל כאירוע אמיתי עד שיוכח אחרת.

לכן גם אם בסופו של דבר מתברר שמדובר בטעות אנוש או באזעקת שווא, מופעלים נוהלי החירום במלואם - כולל הזנקת מטוסי קרב, ליווי המטוס, הסבתו לנחיתה בשדה חלופי ובדיקות ביטחוניות מקיפות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר