"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא רק סלובניה: המדינות שמסמנות את המטוסים הישראלים
סירוב הנחיתה לטיסת ישראייר בלובליאנה מעורר חשש מ“אפליה שקטה” נגד חברות ישראליות באירופה • בענף מזהירים: עיכובים, מגבלות רגולטוריות וסירוב סלוטים עלולים להפוך לכלי פוליטי ולהוביל להתייקרות טיסות ופגיעה בקווים ישירים
דגל פלשתין מונף מחוץ לבניין הפרלמנט בסלובניה. צילום: AFP

לא רק סלובניה: המדינות שמסמנות את המטוסים הישראלים

סירוב הנחיתה לטיסת ישראייר בלובליאנה מעורר חשש מ“אפליה שקטה” נגד חברות ישראליות באירופה • בענף מזהירים: עיכובים, מגבלות רגולטוריות וסירוב סלוטים עלולים להפוך לכלי פוליטי ולהוביל להתייקרות טיסות ופגיעה בקווים ישירים

ליאת מופז מילצ'ן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

טיסת ישראיירשתוכננה לנחות הבוקר (רביעי) בלובליאנה שבסלובניה נאלצה לשנות מסלול, לאחר שלטענת החברה הרשויות במדינה סירבו לאפשר את נחיתתה בשל עמדה פוליטית.

בענף התעופה מגדירים את האירוע כחריג במיוחד, בעיקר משום שלא מדובר בסוגיית בטיחות, רגולציה או תקלה תפעולית - אלא בהחלטה בעלת אופי מדיני ובניגוד להסכמי “שמיים פתוחים” בין ישראל לאיחוד האירופי.

טיסת ישראייר נאלצה לנחות בקרואטיה במקום בסלובניה בשל עמדה פוליטית, צילום: מוני שפיר

מה הסיכוי שעוד מדינות יעשו דבר דומה?

ל"היום" נודע כי גם מול אזרבייג'ן התעוררו קשיים דומים, בשל נחיתות של חברה ישראלית בבאקו אך, בניגוד לסלובניה, העניין נפתר.

לפי גורמים בענף התעופה, כרגע הסיכוי למהלך רחב היקף עדיין לא נחשב גבוה, בעיקר משום שמדינות האיחוד כפופות להסכמי תעופה ברורים ולכללי שוק אחידים. רוב המדינות גם לא רוצות ליצור תקדים שעלול לפגוע בחברות התעופה שלהן עצמן.

יחד עם זאת ישנם כמה גורמים שעלולים להגביר את הסיכון:

  • לחץ פוליטי פנימי במדינות עם קו אנטי־ישראלי חריף יותר
  • הפגנות ולחץ ציבורי נגד שיתופי פעולה עם ישראל
  • ממשלות שמנסות “לאותת” פוליטית בלי להכריז רשמית על סנקציות
  • שימוש בכלים בירוקרטיים או רגולטוריים כדי לעכב אישורים

בענף חוששים בעיקר מ״אפליה שקטה״ - לא איסור רשמי, אלא עיכובים, מגבלות, אי־מתן סלוטים, או קשיים רגולטוריים שיקשו על חברות ישראליות לפעול.

גם אזרבייג'ן הערימה קשיים, צילום: דויד פרץ

מה המשמעות אם זה יקרה בעוד מדינות?

  • ההשפעה יכולה להיות רחבה:
  • פגיעה בקווים ישירים של חברות ישראליות
  • התייקרות טיסות בגלל נחיתות ביניים או מסלולים חלופיים
  • יתרון לחברות זרות על פני ישראליות
  • ירידה בתחרות ועלייה במחירים לנוסעים
  • פגיעה תדמיתית ומדינית מול ישראל

מעבר לכך, אם חברות ישראליות יתחילו לחשוש מאי־ודאות רגולטורית באירופה, הן עשויות לצמצם פתיחת קווים חדשים.

מה ה"עונש" הצפוי למדינה באיחוד שמסרבת לאפשר נחיתה?

באופן עקרוני, מדינה חברה באיחוד האירופי לא יכולה פשוט למנוע מחברת תעופה מורשית לפעול מסיבות פוליטיות, אם היא עומדת בכל תנאי הבטיחות והתעופה.

אם ישראל תטען להפרת הסכם תעופה, קיימים כמה מנגנונים אפשריים:

  • פנייה רשמית לנציבות האירופית
  • לחץ מדיני דרך משרד החוץ
  • צעדי תגמול הדדיים בתחום התעופה

עם זאת, אין “קנס אוטומטי” או ענישה מיידית. בפועל, אלו לרוב תהליכים דיפלומטיים ומשפטיים שיכולים לקחת זמן רב. האיחוד האירופי בדרך כלל מנסה קודם לפתור אירועים כאלה בערוצים שקטים לפני הסלמה רשמית.

יאנז יאנשה - ראש הממשלה הבא של סלובניה שנשחשב לתומך ישראל, צילום: AFP

במשרד החוץ הגיבו לאירוע בנימה מאופקת יחסית, ומסרו כי "ישראל הבהירה לרשויות הסלובניות כי מדובר בצעד לחלוטין בלתי מקובל. בסלובניה צפויה לקום בקרוב ממשלה חדשה במקום הממשלה העויינת היוצאת, וישראל מצפה לשיפור משמעותי ביחסים בין המדינות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...