גורם בכיר בענף התעופה מזהיר כי נמל התעופה בן־גוריון מתקרב למיצוי מלא, והמערכת הנוכחית מתקשה להתמודד עם הביקוש ההולך וגובר לטיסות בינלאומיות. לדבריו, "נתב"ג קורס מול העיניים של כולנו. כתוצאה מלחצים לא ענייניים, ישראל בדרך להפוך למדינה שאי אפשר יהיה לטוס ממנה. כרטיסי הטיסה יתייקרו בעשרות אחוזים".
יואל פלדשו, אשר ניהל את רשות התעופה האזרחית עד סוף אוקטובר 2022, אומר ל"היום" כי סימני האזהרה נראו כבר שנים אחורה: לדבריו, "עוד בשנת 2019, לפני הקורונה והמלחמה, נתב"ג נאלץ לדחות כ־15 אלף תנועות מטוסים בעונות השיא של הקיץ. כתוצאה מכך מחירי הטיסות האמירו, ונוסעים לא יכלו להגיע או לצאת מהארץ כאשר רצו".
עוד הוא מוסיף, "אנחנו משלמים כבר שנים מחיר מונופוליסטי על השירות של רשות שדות התעופה ולא מקבלים את היצע הטיסות הנדרש”.
רשות שדות התעופה היא הגוף הבלעדי כיום שמנהל את נמל התעופה בן גוריון ואת רוב התשתיות האוויריות בישראל. במשך שנים, היעדר תחרות יצר מנגנון יקר וחסר תמריצי התייעלות, והאגרות על נוסעים בישראל הן מהגבוהות בעולם.
גרף שהגיע לידי מערכת "היום" מראה כי לפי הדוחות הכספיים של רשות שדות התעופה, מאז 2015 חלה עלייה חדה בהוצאות השכר לעובדי הרשות - עלייה שאינה פרופורציונלית לגידול הפעילות בנמל. הפער התחדד במיוחד לאחר משבר הקורונה.
הנתונים מראים כי בין השנים 2022-2025 הוצאות השכר ברשות שדות התעופה עלו בכ־32%, בעוד שההכנסות גדלו בכ־5% בלבד. “רשות שדות התעופה מתנהלת בצורה לא יעילה, מנפחת הוצאות והמחיר מתגלגל ישירות לכיס של הצרכן”, אומרים גורמים בענף.
קיפאון במרחב האווירי: מחירים שממשיכים לטפס
פלדשו מחדד כי נתב"ג עצמו לא “יקרוס”, אך בפועל לא יוכל לאפשר הגעה וחזרה לארץ בתקופות של ביקושי שיא - תקופות שהולכות ומתרבות. “המחירים ימשיכו להאמיר, כפי שראינו בתקופת המלחמה. כבר לפני 17 שנה הוכר הצורך בנמל משלים, אבל בפועל שום דבר לא זז”.
כאמור, כיום, אגרת הנוסע (מיסי נמל) בנתב"ג היא מהגבוהות בעולם ועומדת על כ־80 דולר - כמעט פי שניים מהממוצע בנמלי תעופה מובילים באירופה כמו קופנהגן, וינה ואתונה. הפער הזה מתגלגל ישירות למחיר כרטיס הטיסה ופוגע בצרכן הישראלי. “אם לא יוקמו נמלי תעופה נוספים, אנשים פשוט לא יוכלו לטוס, ומי שכן ישלם הרבה יותר”, אומרים גורמים בענף.
פתרון אפשרי: זכיינות פרטית
במשרד האוצר מקדמים מודל של זכיינות פרטית להקמה ולהפעלה של נמלי תעופה חדשים - מודל שכבר מיושם בהצלחה בנמלי הים ובמדינות רבות באירופה. פלדשו תומך במהלך ואומר כי מדובר בנמל משלים שיפעל מול המונופול של רש"ת: “בדיוק כמו בנמלי הים - אז גם נקבל שירות בעלות וברמה בינלאומית, וגם תוצג אלטרנטיבה זולה יותר לנוסע”.
שני נמלי תעופה חדשים נמצאים כיום בתכנון - בצפון (רמת דוד) ובדרום (אזור צקלג). מעבר להוזלת מחירים, הם צפויים לשמש מנוע צמיחה לפריפריה: יצירת אלפי מקומות עבודה, פיתוח תיירות, מסחר ולוגיסטיקה, והגדלת הכנסות לרשויות המקומיות.
התנגדות ההסתדרות והמאבק הפוליטי
המהלך לקידום נמלי תעופה בזכיינות פרטית נתקל בהתנגדות חריפה מצד ההסתדרות. במכתב ששיגרה לאחרונה למשרד האוצר הזהירה ההסתדרות כי הפרטת נמלי התעופה עלולה, לדבריה, “להוביל לפיטורי עובדים, לפגיעה בתנאי ההעסקה ולהחלשת יכולת ההתאגדות של עובדי רשות שדות התעופה”.
פלדשו דוחה את הטענה הזו ואומר כי “אין שחר לחשש, אלו ישויות שונות, לא קשורות וגם לא קרובות גיאוגרפית. עודפי הביקוש ימולאו על ידי הנמל המשלים, שינוהל בצורה יעילה יותר”.
לדבריו, החסם המרכזי אינו מקצועי אלא פוליטי: “צריך לשחרר את התעופה הישראלית ממלתעות הפוליטיקאים, מכל הממשלות, שסיכלו, כל אחת בתורה, את החלטת הממשלה משנת 2014 ממניעים פוליטיים קטנים. יש בארץ כוחות מקצועיים ברמה גבוהה. תנו להם לעבוד, והם יביאו תוצאות”.
נזכיר כי בנובמבר האחרון בראיון ל"היום", הזהיר יו״ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן, כי מהלך ההפרטה יוביל להכרזת סכסוך עבודה - צעד שעלול לשבש את הפעילות בנתב״ג ולהוסיף אי־ודאות למערכת שכבר פועלת על הקצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו