שלושה חודשים לאחר התאונה הטרגית של מטוס "אייר אינדיה" בהודו, מהנדסים הודים קיבלו השראה למצוא פתרון אפשרי להתרסקות מטוסים, שיוכל להציל אלפי אנשים מדי שנה.
הרעיון, שזכה לשם "פרויקט לידה מחדש" (Project Rebirth), הוא מערכת תעופה מותאמת המשתמשת בכריות אוויר ענקיות, דומות לאלה שנמצאות במכוניות. חיישנים ותוכנת בינה מלאכותית מסוגלים לזהות מתי עומדת להתרחש התרסקות, ומפעילים פריסה מהירה של כריות אוויר בחרטום, בגוף ובזנב המטוס.
כריות האוויר יוצרות יחד מגן ענק, המבטיח שכל ניסיון נחיתה לא מתוכנן לא יהיה אלים או נפיץ, גדולה ככל שתהיה מהירות המטוס. לטענת המפתחים, גם אם נחיתת האונס תהיה קשה, תימנע התנגשות קטסטרופלית עם הקרקע והנוסעים והצוות יהיו בסופו של דבר בטוחים.
מועמדות לפרס יוקרתי
הפרויקט הוא אחד הפיינליסטים לפרס המוערך ג'יימס דייסון, המכיר בהמצאות המסוגלות לשנות את העולם. את הפרויקט יצרו המהנדסים אסל וואסים ודרשן סרווסאן בקמפוס של האוניברסיטה ההודית Birla Institute of Technology and Science, Pilani, בדובאי.
באתר של פרס ג'יימס דייסון, הם מכנים אותו "מערכת ההישרדות הראשונה מהתרסקות עם בינה מלאכותית", ומציינים שקיבלו את ההשראה לפיתוח מההתרסקות המחרידה של מטוס "אייר אינדיה"
ההשראה הטרגית
ב-12 ביוני, טיסה 171 של "אייר אינדיה" התרסקה רק 32 שניות לאחר ההמראה מנמל התעופה אחמדאבאד בהודו בדרך לגאטוויק. 260 בני אדם נהרגו.
באופן מסתורי, שני המתגים ששלטו באספקת הדלק למנועים כשלו, מה שגרם למטוס לאבד גובה במהירות ולהתנגש בבניינים בקרקע - אך הסיבה לכך עדיין נחקרת.
"לאחר ההתרסקות באחמדאבאד ביוני 2025, אמי לא הצליחה לישון", אמר אחד המהנדסים. "היא חשבה כל הזמן על הפחד שחשו הנוסעים והטייסים, בידיעה שאין מוצא. התחושה הזו של חוסר אונים רדפה אותנו. למה אין מערכת הישרדות לאחר כשל? שיתפתי את זה עם חבר. הסערה הרגשית הזו הפכה לשעות של מחקר ועיצוב".
איך פועלת המערכת
מערכת הבינה המלאכותית עוקבת אחר גובה, מהירות, מצב המנוע, כיוון, שריפה ותגובת הטייס, כך שתוכל במהירות לקבל החלטה מושכלת לגבי מצב חירום מתקרב.
אם ההתרסקות היא בלתי נמנעת מתחת ל-3,000 רגל, המערכת מופעלת אוטומטית - אם כי בשלב זה הטייס יכול עדיין לעקוף אותה ידנית.
כריות האוויר נפרסות במהירות גבוהה מהחרטום, הגוף והזנב תוך פחות משתי שניות, לפי המהנדסים.
הכריות מיוצרות משכבות בד. הן קולטות את הפגיעה ומגינות על גוף המטוס כשהוא בא במגע עם הקרקע - אם כי נראה כי במקרה של נחיתה על בניין, הוא עדיין יספוג נזק במקרה של נחיתת חירום עליו.
מנגנוני בטיחות נוספים: אם מנועי המטוס עדיין פועלים במהלך החירום, מופעל גם דחף הפוך כדי להאט את הירידה; אם לא, מופעלים מדחפי גז כדי להפחית את המהירות ולייצב את המטוס. במקביל, נוזלי בלימת זעזועים מאחורי הקירות והמושבים נשארים רכים אך מתקשים עם הפגיעה כדי להפחית פציעות.
המהנדסים אומרים שאת המערכת ניתן להוסיף למטוסים קיימים או לשלב אותה בבניית מטוסים חדשים. כעת הם מתחילים במגעים לשיתוף פעולה עם יצרניות מטוסים בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו