"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אל תזרקו בנמל": עובד בשדה תעופה מזהיר מפני עוקץ תגי המזוודה

משליכים את מדבקות ותגי השם בפחי האשפה בשדה התעופה? תחשבו שוב • בארה"ב נרשמת עלייה בכמות התביעות המזויפות לפיצוי על כבודה "שנעלמה", כשבפועל מדובר באנשים שמשתמשים בפרטי הנוסעים שמופיעים על תגי שם שמצאו בפח

,עודכן
0השמעה
מה כדאי ומה לא כדאי לשים על המזוודה? אילוסטרציה. צילום: ג'מיני

עובד שדה תעופה ומי שהיה מנהל תביעות בחברת התעופה "דלתא", מזהיר נוסעים שמסירים את מדבקות או תגי המזוודה עם הגעתם ליעד וזורקים אותם בפחי האשפה שבשדה התעופה, מבלי להבין שהם חושפים את עצמם לתרמית שעלולה לסבך אותם - ואת חברת התעופה, כך פורסם בדיילי מייל.

לדבריו, בשדות תעופה ברחבי ארה"ב נרשמת עלייה מדאיגה בכמות התביעות המזויפות לפיצוי על כבודה "שנעלמה", כשבפועל מדובר באנשים שמשתמשים בפרטי הנסיעה שמופיעים על תגי שם שמצאו בפח.

עבריינים משתמשים בפרטים שעל תג השם ומגישים תביעות בשמכם,צילום: Getty Images

אותם עבריינים פשוט אוספים את המדבקות שנזרקו, משתמשים במידע שמופיע עליהן - שם הנוסע, מספר טיסה, יעד ולעיתים גם מספר ההזמנה - ומגישים תביעה פיקטיבית על כבודה שאבדה. "זה פוגע בנוסעים האמיתיים", סיפר המנהל, "כי כאשר הם מגישים תביעה לגיטימית, אנחנו מתקשים לאמת את הפרטים ולהשיב להם את כספם בזמן". לדבריו, מומלץ להמתין עד שעוזבים את שדה התעופה ורק אז להסיר את תגי המזוודה, ועדיף אפילו לשמור אותם בתוך התיק ולא להשליך לפח.

התגובות ברשת לא איחרו לבוא. נוסעים רבים שיתפו שיטות זהירות שהפכו אצלם להרגל, החל מהסתרת התגים בתוך כיס פנימי בתיק ועד לזריקת התגיות רק בבית. נוסעת אחת סיפרה שביפן, למשל, יש מתקנים ייעודיים לאיסוף תגיות מזוודה סמוך ליציאה מאזור איסוף הכבודה, דבר שלדבריה "היום פתאום מקבל משמעות ברורה".

איירטאג. יעיל למציאת המזוודה,צילום: macrumors

בתוך כך, עלתה גם תזכורת לשימוש ב-AirTag. כאשר מתבצעת תביעה שקרית על כבודה, AirTag עשוי להיות הכלי היחיד שמוכיח שהמזוודה כלל לא אבדה, ולהציל את בעליה מתסבוכת בירוקרטית. עם זאת, במצבים שבהם מגיש התביעה כלל לא הבעלים של המזוודה, אלא מי שמצא תגית זרה, גם ה-AirTag לא בהכרח יספיק כדי למנוע את ההונאה.

לצד התופעה המדוברת, תזכורת נוספת היא להיזהר גם עםכרטיסי העלייה למטוס: על גבי הכרטיס מופיע לרוב גם קוד ההזמנה (PNR), ולעיתים גם מספר נוסע מתמיד, מזהה פנימי של חברת התעופה ואפילו מקטעי מידע אישיים נוספים. את כל המידע הזה ניתן לסרוק בקלות, גם מתוך תמונה באיכות בינונית, ולעשות בו שימוש לרעה.

ההאקר יכול לגשת לפרטי ההזמנה, לבצע שינויים, לבטל טיסות, לגנוב נקודות או לאתר כתובת מגורים דרך הרשומות. במקרים מסוימים הצליחו גורמים זדוניים לגשת גם לחשבונות מייל מקושרים להזמנה, או לפנות לחברת התעופה תוך התחזות לנוסע.

ההמלצה הברורה לנוסעים: לא למהר להשליך תגיות מזוודה או כרטיסי טיסה - לפחות לא בתוך שטח שדה התעופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר