"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תיקון החוק שעשוי להחזיר חברות תעופה זרות לישראל
מדוממות מנועים: המלחמה המתמשכת גורמת ללא מעט חברות לא לשוב ארצה • בין היתר, מכיוון שהחוק הקיים אינו מתאים למצב המלחמה, והן נתבעות על ידי נוסעים ישראלים עקב ביטולי טיסות
פליי דובאי. "הבטיחות בלב העשייה". צילום: קוקו

תיקון החוק שעשוי להחזיר חברות תעופה זרות לישראל

מדוממות מנועים: המלחמה המתמשכת גורמת ללא מעט חברות לא לשוב ארצה • בין היתר, מכיוון שהחוק הקיים אינו מתאים למצב המלחמה, והן נתבעות על ידי נוסעים ישראלים עקב ביטולי טיסות

,עודכן
0השמעה
[object Object]

חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לישראל ומישראל בחודשים האחרונים, והתופעה מתרחבת בשבועות האחרונים, ככל שהמערכה בצפון נמשכת ומחריפה.

בשיחות עם גורמים בענף התעופה הם מסבירים: "חברות התעופה הזרות מבטלות מכמה סיבות. אחת מהן היא שאין תיקון ל'חוק טיבי'שמתאים למצב המלחמה, וחברות תעופה זרות נתבעות על ידי נוסעים ישראלים. זה פוגע בהן, וחלקן שוקלות לבטל לטווחי זמן רחוקים".

"אם 'חוק טיבי' יתוקן ויאפשר לחברות התעופה הזרות לפעול בגמישות רבה יותר בהתאם למצב ולבטל בלי להיתבע אם המצב הביטחוני מחמיר, סביר שנראה פה יותר חברות תעופה זרות שחוזרות. על פניו זה נשמע כמו תיקון שיפעל לרעת הצרכן, אבל זה לא מדויק: בסופו של דבר יהיו יותר חברות זרות שיפעלו כאן ויהיה יותר היצע, מה שיוכל לסייע להורדת המחירים. חשוב להבין שחברות התעופה לא מעוניינות לבטל טיסות, זה לא טוב להן, ואם הן עושות את זה - זה כי המצב באמת בעייתי מבחינתן", מסבירה בכירה בענף התעופה.

מגבשים נוסח חדש

מבדיקת הנושא עולה כי בקרוב יתכנסו צוותים כדי לעבוד על נוסח מול רשות התעופה האזרחית, וכאשר יגובש כזה, יובא התיקון לחוק שירותי התעופה לדיון נוסף. לכל הפחות, מדובר בתהליך שצפוי להימשך כמה שבועות. הדיון האחרון בנושא התקיים לפני כמעט שלושה שבועות, ובמהלכו דנו בהצעת חוק לתיקון "חוק שירותי תעופה". על פי גורמים המעורבים בנושא, במסגרת התיקון הוצע להעניק לחברות התעופה פטור מתשלום פיצוי בגין טיסות שבוטלו בחודשים הראשונים של המלחמה.

עוד הוצע במסגרת התיקון להקל את הדרישה למתן הפטור הקיים בחוק מתשלום פיצוי בנסיבות שבהן טיסה התבטלה עקב סיבות שאינן תלויות בחברת התעופה. כך, במקום שהפטור יינתן במקרים שבהם חברת התעופה תוכיח כי עשתה כל שביכולתה למניעת ביטול הטיסה (כפי הקבוע בנוסח הנוכחי של החוק), יהיה עליה להראות כי נקטה אמצעים סבירים למניעת הביטול (בדומה לחקיקה המקבילה באירופה).

כמו כן, במסגרת התיקון הוצע להסמיך את שר/ת התחבורה להוציא צו בתקופות חירום, אשר עניינו מתן פטור מתשלום פיצוי בגין טיסה שבוטלה, הגבלת מספר הלילות שבהם חברת התעופה תידרש להסדיר שירותי לינה לנוסע שטיסתו בוטלה, וקיצור תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה אשר בגינה יינתן פטור מתשלום הפיצוי הקבוע בחוק (מ־14 ימים לשלושה ימים).

מנגד, יש קולות הטוענים כי הצרכן ייפגע משום שמדובר בחוק שיצמצם את אפשרויות הפיצוי שהצרכן יהיה זכאי לו במקרה של ביטול טיסה בטווח שבין החוק הקיים לתיקון המוצע לחוק. נכון לעכשיו, חלק מחברות התעופה הזרות יושבות על הגדר ומחכות להחלטות הכנסת בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו