דובאי נראית כמו מגרש משחקים לתיירים: גורדי שחקים, קניונים אינסופיים, חופים מושלמים ואווירה של "הכול מותר". אבל מתחת לשכבת הגלאם יש מערכת חוקים ואכיפה רצינית, שלא מתרשמת מזה שאתם רק בחופשה. לפעמים זו לא "עבריינות" במובן שאתם מכירים מהבית, אלא פשוט חוסר התאמה לתרבות ולכללים המקומיים.
אם אתם טסים בקרוב, המטרה כאן היא לא להפחיד, אלא לחסוך לכם כאב ראש. הנה 10 דברים שיכולים לעלות לכם בקנס (ולפעמים הרבה יותר), עם פתרונות להתנהלות חכמה.
1) גילויי חיבה בפומבי: מה שנראה תמים עלול להיתפס כלא מתאים
יד ביד לרוב יעבור בשקט באזורים תיירותיים. אבל נשיקות, חיבוקים אינטימיים או מגע שנתפס כרומנטי/מיני במרחב ציבורי יכולים להיחשב עבירה על כללי צניעות והתנהגות ציבורית.
מה עושים במקום:
שומרים את הרומנטיקה לפרטיות: חדר מלון, דירה, מקום סגור.
גם במוניות, בתחנות מטרו, בקניונים ובחופים, מתנהגים "נקי".
לא בודקים גבולות רק כי "לא אמרו לנו כלום". לפעמים זו פשוט סבלנות, עד שיום אחד זה נגמר.
2) קללות, צעקות ותנועות ידיים: גם "אופס" יכול להפוך לתיק
בישראל (ובמלא מקומות אחרים) אנשים לפעמים מקללים באוויר, מתעצבנים בכביש, עושים תנועה של עצבים. בדובאי זה עלול להיחשב התנהגות פוגענית או הפרת סדר.
מה עושים במקום:
בכביש: לא צופרים מתוך עצבים, לא עושים תנועות, לא "מחנכים".
במסעדה/מלון: מתלוננים בנימוס או פשוט עוברים מקום.
ברשתות: לא מפרסמים פוסט עצבני עם עלבונות בזמן שאתם במדינה. זה לא "רק פייסבוק".
3) אלכוהול: מותר לשתות, אסור להסתובב עם זה (או להיראות שיכורים)
יש ברים, מסעדות ומועדונים, וזה חלק מהכיף. אבל שתייה במרחב ציבורי (רחוב, פארק, חוף לא מורשה לכך) או שכרות נראית לעין עלולות להוביל לקנס ואפילו מעצר.
מה עושים במקום:
שותים רק במקומות מורשים עם רישיון.
חוזרים במונית/אובר, לא "מטיילים קצת ברגל שיכורים".
לא נוהגים אחרי אלכוהול. בכלל. גם "רק כוס אחת".
4) תרופות "רגילות" מהבית: לא תמיד רגילות בדובאי
זה אחד הסעיפים שמפיל הכי הרבה מטיילים: תרופות מרשם נפוצות במדינות מערביות עשויות להיות מוגבלות או אסורות באמירויות, כולל חומרים מסוימים במשככי כאבים, תרופות קשב וריכוז, תרופות חרדה, וחומרים שנחשבים נגזרות קנאביס (כולל מוצרי CBD).
מה עושים במקום:
בודקים מראש מול רשימות/הנחיות רשמיות.
אם חייבים לקחת תרופה מבוקרת: מביאים מרשם, מכתב רופא, ואריזה מקורית עם שם.
לא מעבירים כדורים לקופסה אנונימית. זה נראה רע בביקורת.
5) אוכלים/שותים/לועסים מסטיק במטרו? קנס מהיר
התחבורה הציבורית בדובאי מצוחצחת, והכללים קשוחים. אכילה, שתייה או לעיסת מסטיק במטרו עלולות לגרור קנס מיידי (וכן, גם מים נחשבים).
מה עושים במקום:
מסיימים את הקפה לפני הכניסה לרכבת.
שומרים בקבוק בתיק, לא ביד.
אם יש מסטיק, זורקים לפני העלייה.
6) לכלוך קטן, קנס גדול: זריקה "ליד הפח" עדיין נחשבת
דובאי נקייה כי יש אכיפה. בקבוק שנפל, עטיפת חטיף, בדל סיגריה, יריקה, או השארת אשפה בחוף עלולים לגרור קנס.
מה עושים במקום:
מחפשים פח. יש מלא.
לא זורקים בדלים בחול.
אם אתם עם ילדים: מכינים שקית קטנה לאשפה בתיק, וזהו.
7) מצלמים אנשים בלי רשות? זה יכול לעלות ביוקר
אתם רואים מישהו/י בלבוש אמירתי מסורתי בשוק, או משפחה נחמדה ברקע של תמונת אינסטגרם. קל לחשוב שזה "צילום רחוב" תמים. בדובאי, צילום אנשים כשהם מזוהים בלי הסכמה מפורשת עלול להיחשב פגיעה בפרטיות ולהוביל לסנקציות רציניות.
מה עושים במקום:
רוצים לצלם אדם ספציפי? מבקשים רשות, בחיוך, לפני שמרימים מצלמה.
אם יש ספק, מצלמים נוף/אדריכלות בלי פנים, או משתמשים בזווית שמטשטשת זיהוי.
הימנעו מצילום אזורים רגישים (מבני ממשל/ביטחון, מתקנים רשמיים, נקודות בידוק).
טיפ קטן: גם צילום "רק לרגע" של תאונה או אירוע חירום כדי "לתעד" עלול להסתבך. בדובאי לא אוהבים הפצה של תיעוד כזה.
8) לבוש לא מתאים מחוץ לחוף: בגד ים הוא לא "אאוטפיט"
בחוף ובבריכה בגד ים סבבה. אבל לצאת ממנו לקניון, לטיילת, למטרו או לרחוב בלי כיסוי יכול להיחשב לא צנוע ולא הולם.
מה עושים במקום:
תמיד מחזיקים כיסוי: חולצה קלה/שמלה/מכנס קצר ארוך יותר.
בקניונים ובאתרים רשמיים: מכסים כתפיים וברכיים ככלל אצבע.
ברמדאן ובאזורים שמרניים: הולכים צנוע יותר מהרגיל.
9) חוקי תנועה: מצלמות בכל מקום, ואין "רק 20 קמ״ש מעל"
כבישים רחבים עושים חשק ללחוץ. אבל בדובאי יש מצלמות מתקדמות, קנסות אוטומטיים, ואכיפה שמגיעה גם לרכב שכור (ולא, זה לא "ייעלם").
מה עושים במקום:
שומרים מהירות לפי שילוט, לא לפי "זרימה".
לא מתעסקים בנייד בזמן נהיגה.
אם שכרתם רכב: מבינים מראש איך אגרות/כבישי אגרה עובדים כדי לא לצבור הפתעות.
10) זוג לא נשוי באותו חדר: בדרך כלל לא בעיה, ההתנהגות כן
בשנים האחרונות דובאי נעשתה פרקטית יותר, וברוב המלונות לא יעשו עניין מזוגות לא נשואים שמזמינים חדר יחד. אבל עדיין, ההתנהגות במרחב הציבורי והימנעות מדרמות/עימותים היא מה שמבדיל בין חופשה חלקה לסיטואציה מיותרת.
מה עושים במקום:
מזמינים חדר רגיל, בלי נאומים מיותרים בקבלה.
לא מושכים תשומת לב עם גילויי חיבה או ויכוחים קולניים.
אם יש קונפליקט, פותרים בשקט ובפרטיות.
אין בעיה להזמין חדר זוגי בבית מלון, איש לא יבדוק תעודת נישואים. אבל התנהגות בלתי מקובלת, ובכן, לא תתקבל
איך לא להפוך קנס קטן לסיפור גדול
הדבר הכי חשוב להבין: בדובאי קנסות לא תמיד מרגישים כמו "נו טוב, נשלם מתישהו". לפעמים הם נקשרים לרכב, להזמנה, או לסיטואציה מול גורם רשמי. ברגע שיש לכם קנס, עדיף לטפל בו מהר ולא לתת לו להיערם.
כלל הזהב לחופשה בדובאי:
כבוד למרחב הציבורי, צניעות בסיסית, אפס עצבים בחוץ, וצילום רק כשבטוחים. זה לא קשה, וזה שומר עליכם רגועים.