תערוכה חדשה בלונדון: הצצה לעולמו של הצלם ומעצב הפנים סר ססיל ביטון

תערוכה חדשה ומרתקת נפתחה בגלריית הדיוקנאות הלאומית (National Portrait Gallery) בלונדון, מזמינה אתכם להיכנס למוחו ולעולמו של אחד מאנשי האשכולות המרתקים והמשפיעים ביותר של המאה ה-20: סר ססיל ביטון (1904-1980). התערוכה, עולמו האופנתי של ססיל ביטון, מנסה לשקף את הרב גוניות באומנותו של ביטון שלמעשה היה לא רק צלם אופנה ודיוקנאות שצילם בני מלוכה, כוכבי הוליווד ו"דברים צעירים וזוהרים" (Bright Young Things), אלא גם מעצב תלבושות זוכה אוסקר, מעצב תפאורות, מאייר, סופר, וכמובן - מעצב פנים גאון וחסר מעצורים, שהפך את בתיו ואת סביבתו הקרובה להארכות של אישיותו המסוגננת והמתוחכמת.

התערוכה Cecil Beaton’s Fashionable World שאצר רובין מויר (אוצר, עורך וחוקר צילום בריטי ותיק, שנחשב לאחד המומחים הגדולים בארכיוני ווג וההוצאה לאור קונדה נסט).מציגה כיצד ביטון רומם את צילום האופנה לרמת אמנות, ויצר אסתטיקה חדשה ששילבה שנינות, קלות דעת מנצנצת, יופי ואלגנטיות תמיד עדכנית. אך מעבר לתצלומים השמיימיים של החברה הגבוהה, התערוכה מאפשרת לנו הצצה אל חדרים ששימשו רקעים לעבודותיו, ואשר שיקפו את התפתחותו המקצועית והאישית.

בתי החלומות כהצהרה אישית: המיז-אנ-סצנה של ביטון

עבור ביטון, עיצוב פנים היה ענף של אופנה ואמצעי לביטוי עצמי. כפי שהסביר האוצר רובין מויר: "מה שססיל לבש, מה שהיה בבעלותו, אילו חברים העריך, מה שהקיף אותו - כל אלו היו חשובים ביותר לתחושת העצמי שלו".

1. בית אשקומב: הקרנבל של הרוקוקו וההדוניזם (שנות ה-30)

בשנת 1930 שכר ביטון את אשקומב האוס (Ashcombe House) בווילטשייר, והחל לקשט אותו בהתאם לטעמו ובהשפעות שונות. הבית היה בבעלות מדונה ובעלב אז גיא ריצ'י בתחילת שנות האלפיים. 

• חדר הקרקס (Circus Room): חדר השינה המפורסם שלו כלל מיטת אפיריון בהשראת קרוסלה באדום וזהב, שתוכננה על ידי רקס ויסלר. הקירות כוסו בציורי קיר בסגנון טרומפ-לויל (אשליה אופטית), שהציגו דמויות קרקס.

       

  View this post on Instagram

             

  A post shared by @angelarose.design

• הסלון/סטודיו: כאן באה לידי ביטוי השפעתה של המעצבת סירי מוהם (Syrie Maugham). הוילונות היו עשויים משקי יוטה עליהם נתפרו 300,000 כפתורי פנינה.

• השראת הרוקוקו: ביטון הסביר כי מקורותיו העיקריים היו "הכנסיות הוורודות והכסופות של בוואריה" ו"הפזרנות היוקרתית של כרובים מסטוקו משתובבים בין זרי פרחים". הוא קנה בלהיטות "כוסות בארוקיות זולות" ושלח הביתה מוונציה "כוסות זכוכית מכושפות, מראות חרוטות, תמונות צדפים ומסות קונסולות איטלקיות מתפוררות".

  ססיל ביטון באמבטיית האורחים בבית אשקומב

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Pirela Atelier/ Alirio Pirela/ Interior Design Studio (@pirelaatelier)

למרבה הצער, כפי שמציין ההיסטוריון סטיבן ברינדל, "עיצוב פנים הוא הפגיע והשברירי שבאמנויות". אשקומב נהרס חלקית במלחמת העולם השנייה, וכל הקישוטים המופלאים אבדו.

מדונה על רקע אשקומב האוס, 2005

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Leah O’Connell Design (@leahoconnelldesign)

2. חדר השינה של הנעורים: ורוד חיוור ואדום עז

כבר בהיותו סטודנט בקיימברידג' ב-1922, ביטון יצר את הדימוי של "אסתטיקן שחורק שיניים עם עניבה אדומה, כפפות ארוכות ושיער ארוך". בבית הוריו, הוא צבע את חדר השינה בוורוד חיוור עם ציורי פרח איריס גדולים בקרמל ופיסטוק, וקישט מיטת אפיריון באדום עז וכיסוי מיטה סאטן ורוד בוהק. זה היה חדר שצולם למגזין Eve, והפך אותו לחלק בלתי נפרד מ"הדברים הצעירים והזוהרים" - חבורה של אריסטוקרטים ואמנים שנודעה בהדוניזם ובמסיבות ראוותניות.

3. בית רדיש: בגרות, קוטור ויוקרה שקטה (שנות ה-40 ואילך)

לאחר המלחמה, ב-1947, רכש ביטון את רדיש האוס (Reddish House) כתחליף לאשקומב. למרות זאת, כשהגיעו אליו רהיטי אשקומב מהאחסון, הוא כינה אותם "זבל קל דעת" ושלח את כולם למכירה.

• המעבר לאיכות: תקופה זו סימנה מעבר מרוקוקו קאמפי לאיכות מוזיאלית. ביטון מימן רהיטים צרפתיים יקרים ואמנות מרכזית באמצעות הצלחתו העצומה כמעצב תלבושות ותפאורות לסרטים (תפקיד שזיכה אותו בשלושה פרסי אוסקר וארבעה פרסי טוני).

• חדר השרטוט: חדר זה אירח כדי פורצלן עצומים של מייסן, שולחן כתיבה משובץ בסגנון לואי ה-16, ואוסף אמנות מרשים. הבולטות הייתה נוכחות של עמודים בסגנון קורינתי בלבן וזהב – עמודים שהיו "ריקים מספקים כמו תפאורת סרט", והגשימו את חלומות הוליווד שלו מ-1929.

הלקחים האסתטיים של ססיל ביטון שאפשר לקחת הביתה

התערוכה והסקירה של עולמו של ביטון, שאף זכתה להערכה על ידי מעצבים עכשוויים כגון לוק אדוארד הול, ניקי הסלם וביאטה יומן, מלמדת אותנו כמה שיעורים נצחיים בעיצוב פנים:

1. אמצו את הרצונות שלכם: ביטון הלך עד הסוף עם תשוקותיו האסתטיות (רוקוקו, קרקס, סוריאליזם). הלקח החשוב ביותר הוא שעיצוב צריך להיות יצירת מקלט של אינדיווידואליזם, לא רק אחרי טרנדים.

2. ערבוב ז'אנרים (Mix & Match): ביטון לא חשש לשלב קטיפה, סאטן, יוטה גסה, כפתורי פנינה, הדפסי פרחים ועיטורי זהב באותו חלל. ערבוב חומרים וסגנונות מנוגדים יוצר עומק ואישיות.

3. הדרמה היא בפרטים: קיר שחור-קטיפה עם גבולות עור מצופים כסף-זהב, מנורות ברונזה של ג'אקומטי, ופנסים מטיח. גם כאשר עבר ל"יוקרה שקטה" ברדיש, הוא שמר על פרטים עוצמתיים כמו כדים ענקיים ועמודים.

4. השתמשו בבית כהרחבה של העצמי: המראות והחדרים של ביטון התפתחו עם התפתחות הקריירה והטעם שלו. הבית שלכם יכול (וצריך) לשקף מי אתם ומי אתם שואפים להיות.

5. העזו בצבע ובטקסטורה: קירות ורוד מנטה, שטיח כחול טווס, משי אדום בוהק – ביטון לא השתמש בצבע כרקע, אלא ככלי ליצירת אווירה דרמטית.

   הנסיכה מרגרט לאחר טקס חתונתה, ארמון בקינגהאם, 1960. צילום של ססיל ביטון

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Princess Margaret - Countess of Snowdon (@princess.margartyy)

התערוכה של ססיל ביטון משמשת תזכורת לכך שיופי, פנטזיה והומור יכולים לשגשג בחלל הפרטי שלנו, ומעודדת אותנו לחגוג את האסתטיקה האישית שלנו, בכל קנה מידה.

תערוכת עולמו האופנתי של ססיל ביטון, 9 באוקטובר 2025 - 11 בינואר 2026, קומה 0, מחיר: 23 ליש"ט / 25.50 ליש"ט עם תרומה, חינם לחברים

מקורות: House & Garden, National Portrait Gallery, Vogue UK Magazine, Condé Nast Archive