"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
איך נולד הרעיון של שעון חורף?
מדוע גרמניה בחרה לשנות את השעה ב־1916 • מי העלה את הרעיון עוד לפני כן • ואיך בדיוק קובע החוק הישראלי מתי עוברים לשעון חורף וקיץ? כל הפרטים לפניכם
נוהג שהתחיל במלחמת העולם הראשונה. צילום: אורן בן חקון

איך נולד הרעיון של שעון חורף?

מדוע גרמניה בחרה לשנות את השעה ב־1916 • מי העלה את הרעיון עוד לפני כן • ואיך בדיוק קובע החוק הישראלי מתי עוברים לשעון חורף וקיץ? כל הפרטים לפניכם

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שעון החורף והקיץ נתפסים היום כמובן מאליו, אבל הם התחילו בכלל כפתרון של מצוקה. בעיצומה שלמלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916, גרמניה הייתה הראשונה שהנהיגה שינוי עונתי בשעון כדי לחסוך באנרגיה - ובעיקר בפחם שהיה נחוץ למאמץ המלחמתי. בתוך זמן קצר אימצו את המהלך גם מדינות שכנות באירופה, והוא התפשט במהירות בעולם.

שעון חורף 2025: מתי מחליפים את השעה השנה בישראל?

חיילים במלחמת העולם הראשונה, צילום: Getty Images

מי חשב על שעון חורף קודם?

עוד במאה ה־18, בנג'מין פרנקלין פרסם מאמר הומוריסטי שבו טען שכדאי "לקום עם הזריחה" כדי לחסוך בנרות. זה לא היה הצעה מעשית להזזת שעון, אך הכניס את הרעיון לשיח.

במעבר למאה ה־20, הקבלן והוגה הדעות הבריטי ויליאם וילט פרסם בשנת 1907 את החיבור The Waste of Daylight, ובו תוכנית סדורה לקדם את השעון באביב ולהחזירו בסתיו - כדי להרוויח יותר שעות אור בערב ולחסוך בעלויות תאורה.

ההטמעה הראשונה של שעון קיץ

ב־30 באפריל 1916 אימפריית גרמניה (ולצידה אוסטרו־הונגריה) הפכו לראשונות שהחילו שעון קיץ ברמה ארצית.

הרציונל היה ברור: פחותחשמלותאורה בערבים, יותר פחם לתעשייה ולרכבות. בריטניה ובעלות בריתה הצטרפו מיד אחר כך.ארצות הבריתאימצה את המדיניות בשנת 1918.

ומה קורה היום בעולם?

רוב המדינות עדיין משנות שעון פעמיים בשנה, למרות דיונים ממושכים באיחוד האירופי על ביטול ההחלפה. עד שתתקבל החלטה רשמית, המערכת הנוכחית נמשכת.

החוק שמסדיר את מועדי החלפת שעון חורף וקיץ בישראל

בישראל מסיימים את שעון הקיץ ביום ראשון האחרון של אוקטובר וחוזרים לשעון קיץ באביב, לפי חוק קביעת הזמן המעודכן משנת 2013.

"חוק קביעת הזמן" מסדיר את מועדי ההזזה ואת תחולת שעון הקיץ והחורף בישראל. מאז תיקון 2013, שעון הקיץ מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ, ומסתיים ביום ראשון האחרון באוקטובר – ומכאן נגזר מועד כניסת שעון החורף בכל שנה.

כנסת ישראל. ב-2013 הגדירו זמנים מסודרים להחלפת השעונים, צילום: אורן בן חקון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...