השבוע יצא לאור "Nobody’s Girl" (נערה של אף אחד), ספרה של וירג’יניה ג'ופרה הרואה אור כחצי שנה לאחר מותה הטרגי, והוא משמש עדות נוקבת למאבק האישי והציבורי של מי שסירבה להישכח והעזה לחשוף את הצד האפל של כוחות חזקים ממנה בהרבה. זהו ספר זכרונות נוקב, אינטימי ולעיתים קשה לקריאה, שבו ג’ופרה חושפת בפני הקוראים את סיפור חייה מנקודת מבטה של נערה שנלכדה ברשת סחר מחרידה ונאבקה לשוב ולמצוא את קולה. דרך תיאורים ישירים וכנים, היא לא רק מתעמתת עם העבר, אלא גם מציבה מראה מול הממסד המלכותי והעולמות הזוהרים שהסתירו מאחוריהם מציאות של ניצול וכוחנות.
הספר הצליח לעורר הד ציבורי עולמי עוד לפני צאתו הרשמית הודות לפרסומים מוקדמים של קטעים ממנו. ג’ופרה, שמתה באפריל השנה בגיל 41, מתארת את מסלול הייסורים שעברה – מהסחר המיני שבו הייתה קורבן ברשת של ג’פרי אפשטיין וג׳יליין מקסוול, ועד למפגשים המיניים הנצלניים שתיארה עם הנסיך אנדרו.
על פי כתבת האינדיפנדנט הבריטי, שבה הוצגו מובאות נבחרות מתוך הספר, שמו של אנדרו מוזכר 88 פעמים - עדות לעומק מעורבותו בסיפורה של ג’פרי. מדובר לא רק בתיעוד אישי, אלא במסמך תרבותי שמבקש לחשוף כיצד כוח, עושר ומעמד חברתי יכולים להפוך לכלים של השתקה וניצול.
סיפור על כוחה של אישה צעירה אל מול שחיתות וייאוש. 'נערה של אף אחד', ספרה של ג'ופרה שהתפרסם לאחר מותה הטראגי
"פגשתי את הנסיך לראשונה בלונדון"
בספר מתארת ג’ופרה כי הייתה בת 17 בלבד כאשר הובאה על ידי ג’יליין מקסוול לבית בלונדון. שם, לטענתה, פגשה לראשונה את הנסיך אנדרו. אחרי ארוחת ערב ויציאה למועדון Tramp בלונדון, הורתה לה מקסוול "לעשות עבורו את מה שאת עושה עבור ג’פרי", ביטוי שמסמן את תחילת מעגל הניצול.
ג'ופרה מתארת את אנדרו כאדם אדיב אך מתנשא, שלדבריה "התייחס לקיום יחסי מין עמה כאילו זו זכותו מלידה". בבוקר שלמחרת, סיפרה מקסוול כי "הנסיך נהנה מאוד" ואפשטיין מסר לה סכום של 15 אלף דולר, תשלום על מה שכינתה "שירות לגבר שמדורי הרכילות קראו לו בצעירותו Randy Andy ("אנדי התאוותן").
המפגש השני וה"בובה" בניו יורק
לפי עדותה, ב-2001 הוענקה לאנדרו בובה בדמותו, ככל הנראה מתוכנית הסאטירה הבריטית Spitting Image; הבובה שימשה אותו, לפי ג'ופרה, כתירוץ או כלי להצגת שליטה וסמל לניצול: הוא העביר במסווה של בדיחה את ידה של אחת הנערות על החזה של קורבן נוספת כשעליה יושבת הבובה.
המשמעות, כפי שהיא מפרשת אותה, היא שהבובה הפכה לסמל. הנערות היו "הבובות" בשירות המנגנו של אפשטיין ומקסוול, וישיבה עם הבובה על ברכיו של הנסיך משקפת את מצב שבו הן מוצגות ומנוצלות כאובייקטים. ג'ופרה כתבה כי "הכול הרגיש כמו תיאטרון שבו אנחנו הבובות ומקסוול ואפשטיין מושכים בחוטים". בסופו של הערב, היא נשלחה לחדרו של אנדרו, שם לטענתה התקיימו ביניהם יחסי מין בפעם השנייה.
"באי הקטן של אפשטיין" – המפגש השלישי
הפעם השלישית, לפי עדותה, התרחשה באי הפרטי של אפשטיין, ליטל סיינט ג'יימס, הידוע לשמצה בשם Little Saint Jeff’s ("סיינט ג'ף הקטן"). היא מתארת שם סצנה של "אורגיה עם שמונה בנות צעירות, כולן נראו מתחת לגיל 18". לדבריה, אפשטיין נהג להתלוצץ על כך שהבנות "לא מדברות אנגלית, ולכן קל יותר להסתדר איתן".
האי הפרטי של אפשטיין בקריביים
פחד, דיאנה והתחושה שאין מוצא
אחת הפסקאות המצמררות ביותר בספר מתארת כיצד מות הנסיכה דיאנה ב-1997 השפיע על תחושת הפחד של ג'ופרה. "הבנתי שאני מוקפת באנשים בעלי עוצמה שאין לי סיכוי מולם", כתבה. בן זוגה דאז הזהיר אותה "לא להכעיס את האנשים האלה", מה שמגלה את תחושת חוסר האונים שלה אז.
תמונת סנטרל פארק והתחלה של חשיפה
שנים לאחר מכן, ב-2011, הופתעה ג’פרי לגלות תמונה חדשה של הנסיך אנדרו מטייל עם אפשטיין בניו יורק, לאחר שזה כבר הורשע בעבירות מין. "זה גרם לו להיראות עוד יותר יהיר", כתבה. זמן קצר אחר כך מכרה ג'ופרה לעיתון "מייל און סאנדיי" את התמונה הידועה שבה היא מצולמת עם הנסיך, תמורת 160 אלף דולר. "חשבתי שזה נוהג רגיל. להרוויח כסף מהסיפור שלך", הודתה בדיעבד, "אבל מהר מאוד הבנתי ששילמתי מחיר כבד על כך".
ראיון תכנית ניוזנייט ב-BBC: הנקודה ששינתה הכול
ג'ופרה כותבת כי כאשר צפתה בראיון של אנדרו לעיתונאית אמילי מייטליס ב-BBC ניוזנייט בשנת 2019, שבו הכחיש את ההיכרות איתה וטען שבאותו ערב היה "בפיצרייה בווקינג" עם בתו ביאטריס, היא הרגישה שילוב של זעם והקלה.
"זה היה רגע קריטי", כתבה. “בעוד שהראיון הרס את תדמיתו הציבורית, עבור הצוות המשפטי שלי זה היה כמו דלק סילוני. הוא נתן לנו את הבסיס לתביעה האזרחית".
הרס את תדמיתו הציבורית. ראיון הנסיך אנדרו ל-BBC, נובמבר 2019
https://www.youtube.com/watch?v=QtBS8COhhhM&t=7s
התביעה המשפטית והניסיון להשתקה
באוגוסט 2021 הגישה ג'ופרה תביעה אזרחית בארצות-הברית, בה טענה כי "הנסיך אנדרו אנס והיכה אותה כשהייתה קטינה". לפי הספר, כאשר נמסרו כתבי התביעה, הוא "ברח לבאלמורל שבסקוטלנד והסתתר מאחורי השערים המאובטחים של המלכה".
ג'ופרה מוסיפה כי מקורבים לנסיך ניסו לשכור טרולים ברשת כדי להשמיץ אותה, ניסיון נוסף להשתיק אותה. בסופו של דבר, בפברואר 2022, הושג הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט בסכום מוערך של 12 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה מצד אנדרו. סכום העתק שולם ככל הנראה על ידי המלכה אליזבת.
מורשת של קול ומאבק
בפרקיה האחרונים כותבת ג'ופרה: "לא התחרטתי שסיפרתי את סיפורי, אבל החזרה עליו שוב ושוב הייתה מכאיבה ומתישה. עם הספר הזה אני מבקשת להשתחרר מעברִי".
היא ציינה כי כספי הפיצוי יושקעו בהפעלת עמותת Reclaim (Soar) – יוזמה שנועדה לסייע לניצולות סחר מיני ולחנך למניעה. "אני מצפה להשתמש בכסף של הכתר כדי לעשות טוב", כתבה בסרקזם מר.
Nobody’s Girl הוא הרבה מעבר לספר זיכרונות. זהו כתב אישום חברתי כנגד מנגנוני כוח שמגנים על עבריינים ומפקירים את הקורבנות. עדותה של ג'ופרה מבהירה שהשתיקה סביב מקרי ניצול אינה בעיה פרטית אלא מוסדית. היא אינה רק סיפור על נסיך ונערה, אלא סיפור על עולם שלם שעדיין מתקשה להאמין לניצולות.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
מקורות:
Alex Ross, The Independent, “All the major revelations from Giuffre’s memoir as Prince Andrew mentioned 88 times in shocking new book”, 21 באוקטובר 2025.
BBC Newsnight Interview with Prince Andrew (2019) – Emily Maitlis.
Vanity Fair: “Virginia Giuffre and the Epstein Network,” 2020.
Penguin Random House – דף הספר Nobody’s Girl: A Memoir of Surviving Abuse and Fighting for Justice (2025).
הדברים מבוססים על כתבת The Independent שפרסמה מובאות נבחרות מן הספר Nobody’s Girl של Virginia Giuffre.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו