"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה כולם פתאום רגישים לגלוטן? המדע מאחורי המגפה שלא הייתה

פעם אי סבילות לגלוטן נחשבה מצב נדיר. היום, למרות שמספר האבחונים עדיין נמוך, המוני אנשים מדווחים על תופעות שליליות מצריכת הרכיב הנפוץ בחיטה ותפוחי אדמה. מה השתנה שפתאום כולנו סובלים ממה שאבותינו אכלו במשך אלפי שנים?

,עודכן
0השמעה
אפילו פיצה האט התחילה למכור פיצה ללא גלוטן. צילום: יח"צ

בעשור האחרון, מדפי הסופרמרקטים הוצפו במוצרים נטולי גלוטן. מסעדות מציעות תפריטים מיוחדים (או לפחות סימון מנות “בעייתיות” בתפריטים קיימים), ומיליוני אנשים ברחבי העולם מצהירים שהם רגישים לחלבון הנפוץ הזה. האם מדובר בסוג מוזר במיוחד של מגפה, או שמשהו אחר קורה כאן?

מספרים מוזרים

על פי מחקרים, כאחוז מהאוכלוסייה סובלים מצליאק – מחלה אוטואימונית חמורה שבה הגוף תוקף את עצמו בתגובה לגלוטן. אבל סקרים מראים שלא פחות מ-30% מהאמריקאים מנסים להימנע מגלוטן, ובבריטניה מכירות מוצרים ללא גלוטן זינקו ב-15% בשנה. איך יכול להיות שיש 30 סובלים מתסמינים לכל חולה צליאק מאובחן?

הבעיה האמיתית: החיטה המודרנית

המחקר מצביע על כיוון מפתיע: החיטה שאנחנו אוכלים היום שונה באופן דרמטי מזו שאכלו אבותינו. בשנות ה-60 וה-70, זנים חדשים של חיטה פותחו במסגרת "המהפכה הירוקה" – חיטה עמידה יותר, בעלת תנובה גבוהה יותר, ועם תכולת גלוטן גבוהה משמעותית. המטרה הייתה להאכיל מיליארדים – אבל אף אחד לא בדק מה זה יעשה למערכת העיכול שלנו.

מעבר לכך, תהליכי הייצור המודרניים מעלים באופן מלאכותי את תכולת הגלוטן בלחם ובמאפים – כי גלוטן הוא מה שנותן לבצק את הגמישות והמרקם הרצויים. אנחנו נחשפים למינונים גבוהים בהרבה מאלה שגופנו התפתח להתמודד איתם.

רגישות לגלוטן לא-צליאקית: האויב החדש

בשנים האחרונות, המדע מזהה מצב נוסף – "רגישות לא-צליאקית לגלוטן". לא מדובר בצליאק, והבדיקות הרגילות יוצאות תקינות, אבל התסמינים דומים: נפיחות, כאבי בטן, עייפות וערפול מחשבתי. מחקרים מראים שהבעיה אינה תמיד הגלוטן עצמו – אלא רכיבים אחרים בחיטה, כמו FODMAPs (פחמימות קצרות קשות לעיכול) או חומרים שמרוססים על החיטה.

חלק מהחוקרים מאמינים שהגידול ב"רגישות לגלוטן" קשור למיקרוביום המעי שלנו – חיידקי המעיים שלנו השתנו בגלל אנטיביוטיקה, תזונה מעובדת וחוסר חשיפה לחיידקים בריאים. המעי שלנו נעשה רגיש יותר, ומגיב קשה לחלבונים שבעבר לא היו מהווים בעיה.

מה אפשר לעשות?

אם אתם מרגישים טוב יותר בלי גלוטן – זה לגיטימי לחלוטין, גם אם הבדיקות לצליאק שליליות. אבל חשוב להבין: הבעיה אינה בהכרח הגלוטן עצמו, אלא החיטה והעיבוד המודרניים. כמה מומחים ממליצים לנסות חיטה מסורתית יותר, כמו כוסמת או חיטת אינקורן, או פשוט להפחית צריכת מזונות מעובדים.

הפואנטה:"המגפה" לא התחילה עכשיו – היא התחילה לפני 50 שנה, כשהחלטנו לשנות את החיטה עצמה. התשובה היא לנסות לצרוך פחות חיטה או חיטה שקרובה יותר למה שאכלו אבותינו.

הכתבה מבוססת על מספר מחקרים, ביניהםזה מ-2009שמראה את העלייה ברגישות לגלוטן בקרב כאלה שאינם מאובחנים כחולי צליאק,זה מ-2013וזה מ-2015שמראים שהבעיה היא לאו דווקא הגלוטן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר