רגעים יומיומיים של שכחה אינם נחלתם של בודדים. לא פעם אנו נכנסים לחדר כדי לקחת חפץ מסוים ושוכחים מה רצינו, או מחפשים מפתחות, ארנק או משקפיים רק כדי לגלות שהם היו צמודים אלינו כל הזמן. אמנם מדובר בתופעה שכיחה שמתרחשת עקב עומס מחשבתי, הסחות דעת או עייפות, אך אותם מצבים קטנים מעוררים דאגה עמוקה יותר – האם מדובר בסימן אזהרה לירידה קוגניטיבית? שאלה זו הופכת לרלוונטית במיוחד בעידן שבו תוחלת החיים מתארכת ומספר מקרי הדמנציה גדל.
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהרווארד, MIT ובית החולים Brigham and Women’s, ופורסם לאחרונה ב-The Harvard Gazette מציע תשובה מעשית: תזונה ים־תיכונית.
מה מצאו החוקרים?
במחקר נותחו נתונים משתי עבודות אורך גדולות, ה־Nurses’ Health Study ו־Health Professionals Follow-Up Study, שבהן השתתפו יחד 5,705 גברים ונשים. החוקרים בחנו את דפוסי התזונה של המשתתפים לאורך שנים, את הסיכון הגנטי שלהם לאלצהיימר ואת מקרי הדמנציה שהתפתחו.
הממצאים היו ברורים: אנשים שהקפידו על תזונה ים־תיכונית סבלו מסיכון נמוך יותר לדמנציה והראו ירידה איטית יותר ביכולות קוגניטיביות.
למה דווקא התזונה הים־תיכונית?
היתרונות של התזונה הזו אינם חדשים, אך המחקר הנוכחי מצביע על השפעתה הישירה על המוח. היא פועלת על מסלולים מטבוליים מרכזיים שמסייעים להגן על הזיכרון ולשמור על תפקוד קוגניטיבי.
עקרונות התזונה:
שימוש בשמן זית כמקור השומן העיקרי.
שפע ירקות, פירות ודגנים מלאים – לפחות ארבע מנות ביום.
חלבונים רזים כמו דגים, עוף, הודו וביצים.
צריכת בשר אדום במינון נמוך במיוחד.
כמות גדולה של סיבים תזונתיים ממקורות צמחיים מגוונים.
איך זה משפיע על המוח שלכם?
התזונה הים־תיכונית מפחיתה דלקת, מאזנת את רמות הסוכר בדם ותורמת לזרימת דם טובה יותר – שלושה גורמים שמסייעים להגן על תאי המוח. לדברי ד"ר יוקסי ליו, מהחוקרים שהובילו את העבודה, מדובר ב"אסטרטגיה תזונתית שיכולה להפחית סיכון לירידה קוגניטיבית ולעכב דמנציה".
השינוי הקטן עם התמורה הגדולה
בשונה מהמלצות רפואיות שמרגישות לעיתים כנטל, המעבר לתזונה ים־תיכונית הוא לא רק בריא אלא גם טעים: ירקות צבעוניים, לחם מחמצת, דגים טריים ושמן זית איכותי. במילים אחרות – דרך חיים שאפשר ליהנות ממנה וגם לשמור על חדות מחשבתית.
מקור: מחקר עדכני שפורסם ב־The Harvard Gazette, אתר החדשות הרשמי של אוניברסיטת הרווארד המכסה את חיי הקמפוס, סוגיות ומדיניות של האוניברסיטה, חידושים במדע, הוראה ולמידה, וסוגיות לאומיות וגלובליות רחבות יותר.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.