"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביו-פלסטיק מאצות ים – החידוש הישראלי שעשוי להציל את האוקיינוסים

חוקרים ישראלים גילו דרך לייצר פלסטיק טבעי מאצות, שיכול להחליף את הפלסטיק המזהם המבוסס נפט ומתפרק במים. עכשיו הם רק צריכים לשכנע את התעשייה לאמץ אותו

,עודכן
0השמעה
חלקיקי מיקרופלסטיק. צילום: SIVStockStudio, שאטרסטוק

פלסטיק, כידוע, הוא אחד מסוגי הזבל המזהמים ביותר, משום שהוא לא מתפרק "לעולם" – או, ליתר דיוק, הפירוק שלו לוקח מאות שנים, וכך משפיע דורות קדימה. בינתיים, מעבדות ישראליות מפתחות פתרון מהפכני: פלסטיק המיוצר מאצות ים, שמתכלה לחלוטין במים, ללא שאריות רעילות. הטכנולוגיה, שפותחה באוניברסיטת תל אביב ובמכוני מחקר נוספים, מבשרת עידן חדש של חומרים ידידותיים לסביבה.

הבעיה העולמית מדוברת מזה עשורים: כ-8 מיליון טונות של פלסטיק מגיעות לאוקיינוסים מדי שנה, יוצרות "איי זבל" ענקיים ומרעילות את שרשרת המזון. פלסטיק רגיל מתפרק למיקרו-פלסטיק, שנמצא כבר בדמם של בני אדם, בחלב אם ואפילו בשלג באנטארקטיקה. החיפוש אחר חלופה בת-קיימא הפך לאתגר הסביבתי הדחוף ביותר של זמננו.

החוקרים הישראלים, בהובלת ד"ר אלכסנדר גולברג מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, ופרופ' מיכאל גוזין מבית הספר לכימיה (כאמור, באונ’ ת"א) גילו שאצות ים מסוימות, הגדלות במי ים ללא צורך בקרקע חקלאית או מים מתוקים, מייצרות פולימרים טבעיים הניתנים לעיבוד לחומר דמוי פלסטיק. התהליך מתבצע באמצעות חיידקים הניזונים מהאצות ומייצרים PHAs – פוליהידרוקסיאלקנואטים, תרכובות המתפרקות באופן טבעי בסביבה ימית. היתרון הכפול ברור: ייצור שאינו מתחרה על משאבי מזון או מים, ופירוק מלא ללא זיהום.

החברות הישראליות בתחום, ביניהן Algix ו-VAXA Technologies, כבר מייצרות אבות-טיפוס של מוצרים שונים – מאריזות מזון ועד כלים חד-פעמיים. האתגר המרכזי נותר הוזלת עלויות הייצור כך שיוכלו להתחרות בפלסטיק מבוסס הנפט, שעלותו נמוכה במיוחד. עם זאת, רגולציה סביבתית מחמירה ומודעות צרכנית גוברת מייצרות ביקוש הולך וגדל לחלופות ירוקות.

המחקר הישראלי התמקד גם בהנדסה גנטית של האצות, להגברת התפוקה ושיפור תכונות החומר. מעבדות באוניברסיטה העברית ובטכניון מפתחות זנים משופרים המייצרים פולימרים חזקים וגמישים יותר, המתאימים למגוון רחב של שימושים תעשייתיים. השאיפה היא ליצור חומר שישמור על כל היתרונות של פלסטיק רגיל – קל משקל, עמיד וזול – אך יתפרק לחלוטין תוך חודשים ספורים בסביבה ימית.

הפוטנציאל הכלכלי עצום. שוק הביו-פלסטיק העולמי צפוי לצמוח לכ-30 מיליארד דולר עד 2030, וישראל ממצבת עצמה כשחקנית מובילה. משרד החדשנות משקיע עשרות מיליוני שקלים בתחום, ושיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות כבר בשלבי ביצוע. הים התיכון, שסובל מזיהום פלסטיק חמור, עשוי להפוך למעבדה חיה להוכחת היעילות של הפתרון הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר