מחקר מאוניברסיטת ייל חושף מנגנון מפתיע ובלתי צפוי: פגיעה בעור – החל משריטה ועד כוויית שמש – עשויה לגרום להתפתחות אלרגיה למזון. הגילוי מאתגר את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על האופן שבו נוצרות אלרגיות למזון, וממחיש כמה מורכב החיבור בין המערכות השונות בגופנו.
החידה שהניעה את המחקר
הקשר בין מחלות עור לאלרגיות מזון נחשב זה מכבר לתעלומה רפואית. בעוד ששכיחות האלרגיות למזון בקרב ילדים עומדת על כ-8% בלבד, בקרב ילדים הסובלים מדרמטיטיס (אקזמה, מחלת עור המתבטאת בפריחה) המספר מזנק ל-30% - עלייה דרמטית, שמדענים התקשו להסביר. במקרים רבים, הדרמטיטיס אף מופיעה לפני האלרגיה למזון, מה שרמז על קשר סיבתי אפשרי.
התיאוריה הרווחת עד כה גרסה שאלרגנים חודרים לגוף דרך העור הפגוע והדלקתי, מה שמוביל להתפתחות אלרגיה. אך ד"ר אנה אייזנשטיין וד"ר אנדרו וואנג, המרצים בייל בתחומי רפואת עור ורפואה פנימית (בהתאמה), לא השתכנעו. "כהורים לילדים צעירים, שמנו לב שילדים בדרך כלל לא אוהבים למרוח אוכל על עור פצוע – זה פשוט כואב", מסביר וואנג. "התחלנו לתהות אם יש מנגנון אחר שגורם למערכת החיסון 'לזכור' מזון כמסוכן".
הניסוי שהפתיע את החוקרים
הצוות בחן עכברים עם סוגים שונים של פגיעות עור – חתכים, דקירות וכוויות שמש. במקביל לפציעה, הם האכילו את העכברים בחלבון ביצה דרך זונדה ישירות לקיבה. התוצאות היו מדהימות: כל סוגי הפגיעות בעור הובילו להתפתחות אלרגיה למזון החדש, למרות שמערכות חיסון שונות מופעלות בכל סוג פציעה.
שלושה תנאים קריטיים התגלו כהכרחיים להתפתחות האלרגיה:
- המזון חייב להיות חדש – עכברים לא פיתחו אלרגיה למזונות שכבר אכלו בעבר;
- העיתוי קריטי – המזון חייב להיאכל תוך שעות ספורות מהפציעה. מזון שנאכל למחרת נשאר בטוח;
- האכילה חייבת להיות ישירה – עכברים שנחשפו לחלבון הביצה בסביבתם אך לא אכלו אותו, לא פיתחו אלרגיה;
מהפכה בהבנת מערכת החיסון
"זה שינוי תפיסתי מוחלט", מדגיש ד"ר דניאל וייצמן, המחבר הראשי של המחקר. "גילינו שאירועים המתרחשים במקומות מרוחקים בגוף – העור והמעיים – יכולים להיות מקושרים דרך מערכת החיסון. זה מחייב אותנו להסתכל מחדש על האופן שבו מערכות שונות בגוף מתקשרות ביניהן".
החוקרים זיהו מספר ציטוקינים – מולקולות איתות של מערכת החיסון – החיוניים להתפתחות האלרגיה. הם משערים שסוג מסוים של תאי חיסון משמש כ"שליח" בין העור למעיים, ומעביר את האות ש"המזון הזה מסוכן" כשהגוף נמצא במצב חירום בגלל הפציעה.
התעלומה מסבירה פרדוקס מדעי: מערכת העיכול התפתחה להיות סובלנית מבחינה חיסונית, מאפשרת לנו לאכול מגוון עצום של מזונות ולאכלס את המעיים בחיידקים מועילים. אם אלרגיות למזון נוצרות בעצם כתגובה חיסונית באיבר אחר לגמרי, כמו העור, זה יכול להסביר מדוע המנגנון הזה "עוקף" את הסובלנות הטבעית של המעיים.
משמעויות רחבות מהצפוי
הממצאים מדגישים שפגיעות עור אינן רק בעיה קוסמטית או מקומית; אלרגיות למזון הן רק קצה הקרחון – מחלות מעי דלקתיות, דלקת פרקים שגרונית ומחלות לב קושרו כולן למחלות עור שונות. "כרופאת עור, הממצאים האלה מחזקים את החשיבות של טיפול בדלקות עור", אומרת ד"ר אייזנשטיין. "מדובר בהרבה יותר מטיפול במה שנראה לעין – יש להתייחס לדלקת הפנימית ולפוטנציאל למחלות מערכתיות".
למרות שהמחקר נערך בעכברים וטרם ברור אם המנגנון זהה בבני אדם, ההשלכות המעשיות ברורות: יש להקפיד על טיפול מהיר בפגיעות עור, במיוחד אצל תינוקות וילדים צעירים. הורים צריכים להיות מודעים לכך שחשיפה למזונות חדשים בזמן שקיימת פציעה בעור – אפילו כוויית שמש – עשויה להיות בעייתית.
אופק חדש למחקר ולטיפול
הגילוי פותח כיוונים חדשים למניעה וטיפול באלרגיות. אם נצליח לזהות ולחסום את תאי החיסון ה"שליחים" בין העור למעיים, אולי נוכל למנוע התפתחות אלרגיות גם בזמן שקיימת פגיעה בעור. בינתיים, המסר ברור: שמירה על עור בריא ושלם היא לא רק עניין אסתטי – היא חלק חיוני בשמירה על הבריאות הכללית.
המחקר, שפורסם בכתב העת Science Immunology באפריל האחרון, מומן על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב ומספר קרנות מחקר נוספות. הצוות ממשיך לחקור את הזהות המדויקת של התאים המתווכים בין העור למעיים, בתקווה לפתח טיפולים חדשים למניעת אלרגיות למזון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו