"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוקיי קיוביט: המהפכה שתשנה את עולם המחשבים

מה זה קיוביט ולמה הוא כל כך שונה מביט במחשב שלנו, איך הוא ישפיע על מה שאנחנו יכולים לעשות ולמה גם אם יצליחו ליצור מחשבים קוונטיים הם כנראה לא יחליפו את הלפטופים שלנו?

,עודכן
0השמעה
עדיף על עוד המחשה עם החתול של שרדינגר. קיופיד מציג שבב עם קיוביטים. צילום: נוצר באמצעות Imagen 4

אם מחשב רגיל הוא כמו מישהו שפותר מבוך על ידי בדיקת כל נתיב אפשרי אחד אחרי השני, מחשב קוונטי הוא כמו צבא שלם שבודק את כל הנתיבים בו-זמנית. זוהי האנלוגיה הפשוטה ביותר להבנת המהפכה הטכנולוגית שמתגבשת כיום במעבדות מחקר ברחבי העולם – מהפכת המחשוב הקוונטי.

קיוביטים בקיוביקל

במחשב קלאסי, יחידת המידע הבסיסית היא ביט – 0 או 1, כן או לא, דולק או כבוי. המחשב שלכם מעבד מיליארדי ביטים כאלה בכל שנייה, אך תמיד באופן סדרתי, אחד אחרי השני. מחשב קוונטי, לעומת זאת, משתמש בקיוביטים (Qubits) – יחידות מידע שיכולות להיות ב-0 וב-1 בו-זמנית, במצב שנקרא סופרפוזיציה.

דמיינו מטבע שמסתובב באוויר – הוא לא "עץ" ולא "פלי", אלא שילוב של שניהם, עד שהוא נוחת. קיוביט פועל באופן דומה, אך עם יכולת נוספת מדהימה: שזירה קוונטית. כאשר קיוביטים שזורים, שינוי באחד משפיע מיידית על האחרים, ללא קשר למרחק ביניהם. איינשטיין כינה זאת "פעולה מאיימת ממרחק", אך תופעה זו היא לב ליבו של המחשוב הקוונטי.

מעריכים עוצמה, מקצרים זמן

הכוח האמיתי של מחשוב קוונטי נובע מהצמיחה המעריכית של יכולותיו. בעוד ש-300 ביטים קלאסיים יכולים לייצג מספר אחד ענק, 300 קיוביטים יכולים לייצג 2 בחזקת 300 מצבים שונים בו-זמנית – מספר גדול יותר מכמות האטומים ביקום הנראה.

משמעות הדבר היא שבעיות מסוימות שייקח למחשב קלאסי מיליארדי שנים לפתור, מחשב קוונטי יוכל לפתור בדקות. זה לא שהמחשב הקוונטי "מהיר יותר" במובן המסורתי – הוא פשוט פועל על פי עקרונות שונים לחלוטין, שמאפשרים לו לחקור אינספור אפשרויות במקביל.

יישומים מהפכניים

התחומים שיושפעו ראשונים הם אלה הדורשים עיבוד כמויות אדירות של אפשרויות:

גילוי תרופות חדשות, למשל, דורש סימולציה של אינטראקציות מולקולריות מורכבות – משימה מושלמת למחשב קוונטי. חברות תרופות כבר משתמשות במחשבים קוונטיים ראשוניים לחיפוש תרכובות חדשות;

בתחום הקריפטוגרפיה, מחשבים קוונטיים מהווים גם איום וגם הזדמנות – מצד אחד, הם יוכלו לפצח את רוב שיטות ההצפנה הנוכחיות, אך גם יאפשרו הצפנה קוונטית בלתי ניתנת לפריצה;

בינה מלאכותית תזכה לדחיפה עצומה, עם יכולת לעבד ולנתח מערכי נתונים בסדרי גודל חדשים;

אופטימיזציה לוגיסטית, חיזוי מזג אוויר, מודלים פיננסיים – כל תחום הדורש ניתוח של משתנים רבים במקביל יעבור מהפכה. חברות כמו פולקסווגן כבר משתמשות במחשבים קוונטיים לאופטימיזציה של זרימת תנועה בערים.

האתגרים הטכנולוגיים

המכשול הגדול ביותר בדרך למחשוב קוונטי בשימוש נרחב הוא שמירה על המצב הקוונטי. קיוביטים רגישים להפרעות זעירות – רעש, חום, אפילו קרינה קוסמית – שגורמות ל"דה-קוהרנטיות", איבוד המצב הקוונטי. מחשבים קוונטיים פועלים בטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט (מינוס 273 מעלות צלזיוס), מבודדים בתאי ואקום מיוחדים.

טעויות קוונטיות הן אתגר נוסף. בניגוד לביט קלאסי, שיכול להיות רק נכון או שגוי, קיוביט יכול להיות "שגוי במקצת" באינספור דרכים. פיתוח אלגוריתמים לתיקון שגיאות קוונטיות הוא אחד מתחומי המחקר הפעילים וההכרחיים ביותר.

המירוץ העולמי

מעצמות טכנולוגיות משקיעות מיליארדים במירוץ לעליונות קוונטית. גוגל הכריזה ב-2019 על השגת "עליונות קוונטית" – ביצוע חישוב שאין ביכולתו של מחשב קלאסי לבצע. IBM, מיקרוסופט, אמזון ועשרות סטארט-אפים מתחרים על פיתוח המחשב הקוונטי השימושי הראשון.

סין משקיעה סכומי עתק ומובילה בתחומים מסוימים. ישראל, עם המומחיות שלה בפיזיקה קוונטית וסייבר, הפכה למוקד של חדשנות קוונטית. האיחוד האירופי השיק תוכנית של מיליארד יורו לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות.

העתיד הקוונטי

מומחים מעריכים שתוך 10-15 שנים נראה מחשבים קוונטיים שימושיים לבעיות מעשיות. הם לא יחליפו מחשבים קלאסיים – לרוב המשימות היומיומיות, המחשב הנוכחי שלכם מעולה. אך עבור בעיות ספציפיות, הם יפתחו אפשרויות שכיום נראות כמו מדע בדיוני.

העידן הקוונטי לא רק ישנה את האופן שבו אנחנו מחשבים – הוא ישנה את מה שאנחנו יכולים לחשב. מגילוי תרופות ועד הבנת היקום, מחשוב קוונטי מבטיח לפתוח דלתות שאפילו לא ידענו שהיו נעולות בפנינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר