"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צעד ענק לפודטק: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה לייצור בשר מתורבת
חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית הצליחו לייצר סיבי שריר למאכל המבוססים על מקור צמחי • החידוש: הדפסת תלת-ממד, בדיו ביולוגי, של "פיגומים" שמקורם מהצומח • העתיד באמת כבר כאן
המבורגר מתורבת על בסיס צמחי. בקרוב על הצלחת שלך | צילום: GettyImages

צעד ענק לפודטק: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה לייצור בשר מתורבת

חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית הצליחו לייצר סיבי שריר למאכל המבוססים על מקור צמחי • החידוש: הדפסת תלת-ממד, בדיו ביולוגי, של "פיגומים" שמקורם מהצומח • העתיד באמת כבר כאן

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

התקדמות משמעותית בעולם הפודטק הישראלי: חוקרים בטכניון הצליחו לייצר סיבי שריר למאכל המבוססים על מקור צמחי, תוך צמצום של השימוש בחומרים מהחי. מעבר להישג המדעי-הנדסי, ייתכן שטכנולוגיה זו תאפשר בעתיד ייצור מהיר שלבשר מתורבתבקנה מידה רחב לייצור המוני.

פיתוח בשר מתורבת הוא אתגר משמעותי כיום בשל הצורך הגובר במוצרי בשר כתוצאה מהתרחבות האוכלוסייה, הנזקים הסביבתיים שמחולל גידול הבקר והרצון למנוע צער בעלי חיים. כדי להתמודד עם האתגר נדרשות טכנולוגיות המאפשרות ייצור שלנתחי בשר דומים ככל האפשר לאלה המיוצרים מהחימבחינת טעם, ריח, מרקם ובטיחות. מעבר לכך, כדי להפוך בשר כזה למזון פופולרי נדרשים תהליכי ייצור מהירים, בקנה מידה גדול ובמחיר שקרוב לזה של הבשר מהחי.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Biomaterials, תיארו פרופ' שולמית לבנברג והדוקטורנטית איריס ינוביץ' מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון את התהליך המחקרי, שבו השתתפו גם ד"ר ידידיה זגורי, ד"ר עידן רדנסקי וד"ר נטע לבון.

פרופ' שולמית לבנברג היא מומחית בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, ומחקריה בנושא זה הובילו להקמתה של חברת הבשר המתורבת "אלף פארמס", השותפה במחקר. בשנה שעברה הציגה החברה את נתח האנטריקוט המתורבת הראשון בהיסטוריה, שיוצר במעבדת לבנברג בטכניון.

יכולת ההיצמדות וההתפרסות של תאי הלוויין (מסומנים באדום) על גבי פיגומים שהודפסו בתלת-ממד, צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בעלי חייםOUT; אצות וסויהIN

במאמר הוצגו האתגרים הגדולים בתחום הבשר המתורבת, שעמדו גם במרכז המחקר שעסק בתהליך של יצירת סיבי שריר לצורך ייצורם של נתחים עבים ויישום חומרים אלטרנטיביים כ"פיגומים" למטרה זו.

השמירה על חיוּת התאים בעומק הרקמה המתורבתת אינה משימה פשוטה, ומרבית החומרים המשמשים כפיגומים לגידול רקמה מופקים כיום מבעלי חיים. את הבעיות הללו, לפי החוקרות, ניתן לפתור באמצעות הדפסת תלת-ממד, בדיו ביולוגי, של פיגומים שמקורם מן הצומח.

דיו כזה מכיל את התאים שמהם תצמח הרקמה השלמה - תאי לוויין שמקורם בביופסיה שנלקחה מבקר - ומורכב משילוב של חומר שמקורו באצות יחד עם חלבונים שבודדו מהצומח, סויה או אפונה.

בשלב הבא, מוזרק הדיו הביולוגי בתהליך הדפסה היוצר פיגומים מועשרי חלבון, וכתוצאה מכך נצפתה במחקר חיוּת גבוהה מאוד של התאים, שגם עברו התבגרות לכדי יצירת סיבי שריר במהלך גידול הרקמה.

פרופ' שולמית לבנברג (מימין) והדוקטורנטית איריס ינוביץ', צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...