הכירו את פאראוט (Farout) או בשמו המדעי: VG18, גרם השמיים הננסי המרוחק ביותר במערכת השמש שלנו. פאראוט רחוק פי 100 מהשמש מאשר כדור הארץ, קוטרו 310 מיילים ולוקח לו כ-1,000 שנה להקיף את השמש.
כוכב הלכת הננסי פאראוט, שמשמעותו המילולית בעברית היא "הרחק", מהווה תגלית משמעותית והישג מדעי חשוב. אתמול (שני) הכריז האיחוד הבינלאומי לאיתור כוכבי לכת ננסיים על התגלית שנחשפה בזכות שיתוף פעולה בין מכון קרנגי למדע בוושניגטון, אוניברסיטת הוואי ואוניברסיטת אריזונה. הגוון של פאראוט ורדרד משום משדובר בפלנטה קפואה ששטחה מלא בקרחונים.
המרחק בין כוכב הלכת הננסי פאראוט לשמש שלנו בלתי נתפס. אם המרחק בין כדור הארץ לשמש הוא 96 יחידות אסטרונומיות, כשאורכה של כל אחת מהן הוא כ-150 מיליון קילומטרים, המרחק מפאראוט לשמש הוא 120 יחידות אסטרונומיות. יש לציין כי כוכב הלכת פלוטו נמצא במרחק של 34 יחידות אסטרונומיות.
לא מדובר בתגלית הראשונה של צוות החוקרים. הצוות תר מאז שנת 2014 אחר כוכב הלכת נוסף במערכת השמש שלנו. במסגרת זאת, גרמי שמיים כמו ירחים, אסטרואידים גדולים וכוכב הלכת הננסי פאראוט, עשויים לאותת על קיומו של כוכב לכת חדש. צוות החוקרים איתר בעבר כוכב לכת ננסי אחר בשם ביידן, שנמצא במרחק 84 יחידות אסטרונומיות מהשמש. לטענת החוקרים, אותו כוכב ננסי מושפע מכוח כבידה חזק של גרם שמיים גדול יותר, שמשפיע על מסלולו. השפעה זו על פי חישובי החוקרים, איננה מגיעה רק מהשמש.
פאראוט עצמו, התגלה באמצעות תצפיות בטלסקופ יפני שהוצב בהר מאונה קיאה באיי הוואי בחודש נובמבר. הגילוי הראשוני גרר מעקב אחרי העצם של מכון קרנגי, באמצעות טלסקופ שמוצב בצ'ילה, וכך התחקו אחר מסלולו של פאראוט.
בהצהרה שמסר החוקר צ'אד טרחיו נאמר: "התגלית החדשה היא פרי מאמץ בינלאומי של מוסדות מחקר מארצות הברית ומיפן. עם המצלמות הדיגיטליות שיש בידינו כיום ועם הטלסקופים הגדולים בעולם, אנחנו מסוגלים לחקור את שולי מערכת השמש שלנו, הרבה מעבר לכוכב פלוטו".
כאמור, פאראוט מדובר בתגלית נוספת, לאחר שבאוקטובר זוהה במרחק של 80 יחידות אסטרונומיות כוכב ננסי נוסף שזכה לשם גובלין, בגלל הסמיכות לחגיגות ליל כל הקדושים בארצות הברית.
החוקר סקוט ס.שפרד, הוסיף בהצהרה המשותפת ואמר כי פאראוט הוא "כוכב ננסי, יותר איטי ויותר רחוק מכל אובייקט שנצפה אי פעם במערכת השמש שלנו. לכן גם ייקח זמן עד שנדע לקבוע בצורה מדויקת את המסלול שלו. עם זאת, הוא נמצא בשמים באותו מקום שבו מצויים שאר האובייקטים הקיצוניים במערכת השמש, מה שמצביע על מסלול דומה. תנועת גרמי השמיים האלו, מחזקת את ההשערה המרכזית שלנו, כי על קצה מערכת השמש ישנו כוכב לכת גדול נוסף, שטרם נמצא".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום