"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים זיהו ירח ראשון מחוץ למערכת השמש

תצפיות מטלסקופי החלל "האבל" ו"קפלר" חשפו ירח הסובב את הכוכב "קפלר 284" • גודלו של הירח כגודל כוכב הלכת נפטון • "יסייע לבדוק תאוריות לגבי היווצרות הירחים"

,עודכן
אילוסטרציה של כוכב הלכת והירח החדש שנתגלה // צילום: איי.פי // אילוסטרציה של כוכב הלכת והירח החדש שנתגלה // צילום: איי.פי

אסטרונומים מאוניברסיטת קולומביה הצליחו להוכיח באמצעות תצפיות בטלסקופי החלל האבל וקפלר את קיומו של ירח, המקיף כוכב לכת גזי ענקי, במערכת שמש שנמצאת במרחק של 8,000 שנות אור מכדור הארץ.

במאמר שפורסם במגזין "סיינס אדוונסס" ("Science Advances") כתבו אלכס טיצ'י ודיוויד קיפינג כי הירח יוצא דופן בגודלו, והיקפו דומה לזה של כוכב הלכת נפטון. ירחים בגודל כזה אינם קיימים במערכת השמש שלנו, שבה זוהו כמעט 200 ירחים.

הרחק אחרי פלוטו: התגלה עצם חדש במערכת השמש

"זו הפעם הראשונה שבה מאתרים ירח מחוץ למערכת השמש שלנו", סיפר קיפינג, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קולומביה.

הוא הוסיף כי "אם יאושר הממצא על ידי תצפית נוספת של האבל, הגילוי יוכל לתת לנו רמזים חיוניים על התפתחות מערכות שמש ויסייע למומחים לבדוק מחדש תיאוריות על היווצרותם של ירחים מסביב לכוכבי לכת".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

החוקרים ניתחו מידע של כוכבי הלכת סביב קפלר 284, שבה כוכבי הלכת סובבים את השמשות במסלול רחב יחסית ומשלימים הקפה בתקופות ארוכות מ־30 יום.

"ראינו שינוי ורעד בקרן האור"

בתצפיות נמדדה ירידה בעוצמת האור של הכוכב - כאשר כוכב הלכת עבר לפניו. החוקרים אף גילו, באחד המקרים, בכוכב הלכת קפלר 1625b, אנומליה מעניינת. "ראינו שינוי ורעד בקרן האור שתפסו את תשומת הלב שלנו", שיתף קיפינג.

בזכות גילוי זה הם קיבלו הקצאה של 40 שעות צפייה בטלסקופ האבל כדי לבחון את כוכב הלכת, והשיגו דיוק בהבחנה פי ארבעה לעומת טלסקופ קפלר.

החוקרים התבוננו בכוכב הלכת לפני שעבר בינינו לבין השמש שלו וגם אחריה, תהליך שנמשך 19 שעות. לאחר שהסתיים המעבר של כוכב הלכת, האבל הבחין פעם נוספת בירידה קטנה בעוצמת האור, שנמשכה שלוש שעות וחצי.

"שינוי זה תואם את התחזית של תזוזת האור בזמן שירח קטן, עוקב אחרי כוכב לכת - בדומה לכלב העוקב אחרי בעליו עם רצועה", הסביר פרופ' קיפינג. לצערם של המדענים, התצפית בהאבל הסתיימה לפני שהסתיים מעבר הירח ולכן לא היה אפשר למדוד אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר