"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: פייסבוק נתנה לנטפליקס וספוטיפיי לקרוא הודעות פרטיות

הניו יורק טיימס טוען כי פייסבוק אפשרה לחברות טכנולוגיה כמו נטפליקס, ספוטיפיי, אמזון ומיקרוסופט גישה רחבה למידע אישי של גולשים - בניגוד להצהרותיה בנושא • החברה הייתה מעורבת השנה במספר שערוריות שבהן התברר כי היא מאפשרת גישה לנתונים אישיים ללא הסכמה

,עודכן
שריל סנברג, סמנכ"לית התפעול ומספר 2 בפייסבוק // צילום: איי. אף. פי.

מסמכים פנימיים של פייסבוק שהשיג ופרסם הניו יורק טיימסאמש (שלישי), מראים כי הרשת החברתית נתנה לחברות כמו מיקרוסופט, אמזון, ספוטיפיי ואחרות גישה נרחבת יותר למידע מכפי שהודתה. הגישה ניתנה באופן פולשני ובמשך שנים. הכתבה גם מדגישה כיצד מידע פרטי הפך להיות מטבע עובר לסוחר בעמק הסיליקון, וכיצד חברות גדולות בתחום סוחרות בו בהיקף נרחב.

ההסדרים המיוחדים עם חברות טכנולוגיה גדולות מפורטים במאות עמודים של מסמכים של פייסבוק, שנוצרו במרוצת 2017, והם חלק ממערכת המעקב הפנימית של החברה אחרי שותפויות. המידע ששותף הוא בעל אופי אישי מאוד: פייסבוק אפשרה למנוע החיפוש בינג לראות את כל החברים של משתמש פייסבוק מסויים, גם ללא הסכמה מפורשת כמו גם אפשרה לאמזון לקרוא פרטי קשר של חברים וליאהו לקרוא את רצפי העדכונים של חברים, ואילו לנטפליקס ולספוטיפיי ניתנה האפשרות לקרוא הודעות פרטיות. במקרים של נטפליקס ויאהו, הדבר שימש אותן למוצרים ספציפיים שכבר אינם פעילים, אך הגישה נותרה.

לגבי יאהו, פייסבוק טענה כי היא הפסיקה סוג זה של שיתוף מידע, אבל התחקיר של הטיימס מוכיח כי פייסבוק שיקרה. פייסבוק אגב טענהבמקרים דומיםבעבר כי מעולם לא מכרה את המידע בכסף - אבל האם זה משנה גם אם מסרה אותו בחינם? פייסבוק קיבלה בתמורה מידע משותפותיה, שעזר לצמיחתה.

שיתוף המידע, שלרוב לא נעשה בידיעה והסכמה מפורשת מצד הגולשים, הוביל בשעתו לצמיחה מאסיבית של החברה: פייסבוק השיגה עוד ועוד משתמשים, והצמיחה את הכנסותיה מפרסום. השותפות הרוויחו מידע יקר ערך, שעזר להן להפוך את המוצרים שלהן למושכים יותר. המשתמשים יכלו לשתף מידע ולהחליפו במגוון של פלטפורמות (מסדות), אבל באותה הצלחה, הסיפור הזה מדגים את השליטה חסרת התקדים של פייסבוק במידע של 2.2 מיליארד גולשיה, כמעט ללא פיקוח או שקיפות כלשהי.

עוד בנושא:

פייסבוק הספיקה כבר להסתבך השנה בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה, במסגרתה התברר כי מידע של 87 מיליון גולשים נחשף בפני חברת הייעוץ הפוליטי שהעבירה אותו למטה של הנשיא טראמפ בזמן בחירות 2016, וייתכן כי שימשה להטיית דעת הבוחרים. כעת מתברר, שהחברה נקטה באותה רמת חשיפה גם כלפי חברות טכנולוגיה שנהנו מגישה חופשית למידע אישי.

יש לתהות אם התנהלות זו, שנמשכה בוודאות בשנים האחרונות, עומדת בתנאי הסכם הפשרה של פייסבוק מ-2011 עם נציבות הסחר הפדרלית, שבמסגרתו נדרשה החברה להפסיק לשתף מידע גולשים ללא הסכמה מפורשת מצדם.

פייסבוק מצדם טוענים כי הסכמי השיתוף לא מפירים את פרטיות הגולשים מאחר והם כוללים מידע ציבורי בלבד, למרות שהם כוללים מידע שהחברה הפכה אותו לציבורי באופן חד צדדי עוד ב-2009. וכי חלק מהגישה ניתנה "בטעות", אך מבלי לפרט לאיזה חברות היא ניתנה בטעות.

מיקרוסופט מצדם הגיבו לכתבה באומרם כי בינג השתמש במידע כדי לבנות פרופיל של משתמשי פייסבוק על שרתי מיקרוסופט, ולא למטרות פרסום. החברה סירבה לומר באיזה פרטים נעשה שימוש. עוד הם ציינו כי המידע מאז נמחק.

מנטפליקס נמסר בתגובה: "במהלך השנים ניסינו להפוך את נטפליקס לחברתית יותר בכל מיני דרכים. דוגמה אחת לכך היא התכונה שאותה השקנו ב- 2014, שאפשרה ללקוחות שלנו להמליץ על תוכניות וסרטים לחברי הפייסבוק שלהם, דרך מסנג'ר של פייסבוק או באמצעות נטפליקס. תכונה זו לא היתה פופולרית ולכן נסגרה כעבור שנה. בשום שלב לא קיבלנו גישה להודעות פרטיות של משתמשי פייסבוק, וגם לא ביקשנו רשות לעשות זאת".

[עדכון 20/12/18] - הידיעה עודכנה עם תגובת נטפליקס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר