"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקנגורו יודע לקפץ כבר 20 מיליון שנה

הסברה הרווחת בעולם המדעי הייתה שמִדבור אוסטרליה גרם לקנגורו לפתח יכולת קפיצה - ממצאים חדשים של אבות הקנגורו שהתגלו בקווינסלנד טוענים אחרת

,עודכן
מזנק כבר שנים. קנגורו // צילום: Tom Brakefield

הקנגורו הוא בעל החיים הגדול ביותר שמשתמש בקפיצות כדי להתקדם במרחב. עד היום, ההערכה בעולם המדעי הייתה ששינוי אקלימי באוסטרליה, יבשת התייבשה והפכה למדברית ולכזו עם ערבות עשב, היא זו שגרמה לשינוי האבולוציוני של פיתוח הקפיצות כאמצעי תנועה, וסייעה לקנגורו לשרוד.

אלא שכעת מתברר כי הקנגורו ואבותיו הקדומים פיתחו את היכולת לזנק הרבה יותר מוקדם משחשבו החוקרים. למעשה, אבות הקנגורו וקרובי משפחה אחרים שלהם שנכחדו, ידעו לקפוץ למרחק ולנוע כך כבר לפני 20 מיליון שנה. כך עולה מאתר עשיר במאובנים במדינת קווינסלנד באוסטרליה. האתר הוא אוצר גדול של מאובנים ייחודים ליבשת, שיש בו תנינים, לטאות, ציפורים וכן מיני קנגורו - חלקם כאלו שנכחדו.

ממצאי האתר מראים כי בעלי החיים ואבותיו של הקנגורו המודרני יכלו ללכת על ארבע וגם לקפוץ ולטפס על עצים, זמן רב מאוד לפני שהיבשת הפכה למדברית ויבשה. כלומר, הסיבה לפיתוח יכולת הקפיצה אינה קשורה למִדבור אוסטרליה כמו שחשבו, אלא שהיא אסטרטגיה תנועתית טובה שסייעה ומסייעת ליצורים האלו בעצם בכל אקלים.

כותב המחקר ד"ר בנג'מין קיר מאוניברסיטת אופסולה בשבדיה שערך את המחקר, אומר: "מתברר כי מדובר ביכולת טובה מאוד ושימושית, שמהווה פתרון אבולוציוני טוב לכל סוג של מרחב מחיה, ולא רק מדבר וערבות עשב כמו שחשבו".

אז מי יודע, אולי גם בני האדם יתחילו לדלג או לקפוץ בעתיד כדרך תנועה? לקנגורו זה עובד מצוין.

לעוד התראות קופצות - הצטרפו לערוץ הטלגרםשלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר