נדחתה בקשה לחשיפת יחסי ישראל ואריתריאה

בית המשפט העליון דחה את עתירתם של פעילים למעןמבקשי מקלט בישראל, אשר ביקשו לחשוף מסמכים הנוגעים ליחסים המדיניים בין ישראל ואריתריאה וכן למצב זכויות האדם במדינה האפריקנית.

העותרים, קבוצת פעילי זכויות אדם בראשות עו"ד איתי מק, הגישו ביולי 2016 בקשה על פי חוק חופש המידע ובה דרשו שמשרד החוץ יחשוף את כלל המסמכים הנוגעים למבקשי המקלט האריתריאים בישראל. לגבי ארבעה מסמכים פנימיים הם נענו בסירוב, בטענה כי חשיפתם תפגע ביחסי החוץ של המדינה.

ב-2018 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי משרד החוץ לא יידרש לחשוף מסמכים סודיים וחוות דעת על מצב זכויות האדם באריתריאה. השופט אלי אברבנאל נימק את ההחלטה בכך ש"החשיבות הציבורית בחשיפת המסמכים אינה גוברת על החשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל" וכי "אינטרסים נוספים, ובהם מניעת הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל והשמירה על חופש הדיון הפנימי ראויים אף הם להגנה".

העותרים כאמור החליטו לערער על פסיקה זו לבית המשפט העליון, שהחליט להשאיר את החלטת המחוזי על כנה.

בנימוק החלטת השופטים, מני מזוז, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, נכתב בין היתר כי "הבקשה שהוגשה חורגת מן האיזונים שהותוו בחוק חופש המידע, ויש משקל לא מבוטל אף לכך שחלק מן המסמכים שהתבקשו היו בעלי אופי פנימי מובהק. השמירה על האיזונים שמגולמים בחוק אמורה להיות חשובה לא רק מנקודת מבטם של מי שטוענים כי מידע מסוים צריך להישאר חסוי, אלא גם מהיבטם של מי שמבקשים לקדם שקיפות".