"צה"ל ערוך לקבל אחריות על המשבר באופן מיידי - כל עיכוב עלול לעלות בחיי אדם"

במערכת הביטחון דורשים לקבל אחריות מיידית על הטיפול במשבר הקורונה. גורמים בכירים הבהירו כי צה"ל "מוכן וערוך לכך מיידית", וכי כל השתהות עלולה לעלות בחיי אדם.

בצה"ל האיצו בימים האחרונים את המוכנות לאפשרות שיוטל על מערכת הביטחון הטיפול במשבר הקורונה. זאת, למרות שבשלב הנוכחי הוגדר מפורשות כי הנושא נמצא באחריות משרד הבריאות, ומשרד הביטחון – בעיקר באמצעות פיקוד העורף – הוא גורם מסייע בלבד.

צה"ל נערך עצמאית כדי להיות מוכן למקרה שמשרד הבריאות יתקשה להמשיך ולטפל באירוע, בעיקר אם מספר החולים יזנק משמעותית בימים הקרובים וכדי למנוע אובדן שליטה במשבר.

עוד בנושא:

צה"ל בוחן: מנגנון זיהוי חללים יוסב לטובת בדיקות קורונה

במקרה של סגר, צה"ל עשוי לסייע באכיפה

בנט: "מנסים להלהיט את היצרים"

שגרת חירום: ישראל נאבקת בקורונה

כחלק מההכנות עדכן צה"ל את פקודת המבצע המיוחדת לטיפול באירועים של אסון טבע, שנקראה במקור "כלוב קיץ" וכעת הוסב שמה ל"קרן אור". הפקודה כוללת גם מוכנות למצבי קיצון שבהם יידרש צה"ל לנהל את כל המשק האזרחי במדינה, וכן לשלוט באוכלוסיה.

בצה"ל מקווים כי המשטרה היא זאת שתאכוף את הסגר ואת ההנחיות על התושבים, אולם אם המצב יתדרדר תחולק הארץ לאזורי אחריות שיוטלו על מפקדות צבאיות. כך, יקבלו אוגדות אחריות על אזורים שלמים, ומתחתן יפעלו חטיבות בערים וגדודים בשכונות.

במקביל להכנות לקבלת אחריות על משבר הקורונה ממשיכים צה"ל ומשרד הביטחון בחיפוש אחר פתרונות לבעיות ולחוסר שקיימים כעת בתחומים מסוימים.

במערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, למשל, עוסקים בהסבה של מכונות הנשמה, ובמקביל בייצור של אלפי מסכות אטומות ביום. צוותים אחרים עוסקים בפיתוח אפליקציות שישרתו את האוכלוסיה. מאמץ מקביל מתקיים על-ידי משרד הביטחון (באמצעות מערך הנספחים בחו"ל), לאיתור ולרכש של ציוד רפואי חיוני שחסר במחסנים, ולהבאתו לישראל.

"ההחלטה המתבקשת"

בתוך כך, נמתחה אתמול במערכת הביטחון ביקורת על אופן ניהול המשבר בידי משרד הבריאות. הביקורת נגעה בשלושה תחומים מרכזיים: בעיה של שליטה במשבר וניהולו; בעיית הסברה ומידע לציבור; ובעיות לוגיסטיות. במערכת הביטחון משוכנעים שמרגע שהאחריות לאירוע תועבר למערכת הביטחון, ייפתרו שלוש הבעיות הללו או לפחות יצומצמו משמעותית.

במשרד הביטחון סבורים כי הסיבה שהאחריות לא מועברת מידי משרד הבריאות נובעת מ"שיקולי כוח ואגו". כמה גורמים הביעו בימים האחרונים פליאה על כך שראש הממשלה לא מקבל "את ההחלטה המתבקשת". לדבריהם, "אחת משתיים: אם אין קטסטרופה, אין סיבה להכניס את הציבור לפניקה ולשעבד את כל המשק. ואם עלולה להיות קטסטרופה, כדאי שמי שיטפל בה יהיה הגורם היחיד בישראל שיכול לעשות זאת.

זה לא הזמן לעשות ניסיונות, כי המחיר שלהם עלול להיות יקר וכואב. משרד הבריאות צריך להיות המנחה המקצועי, אבל משרד הביטחון הוא שצריך לנהל את האירוע. מה שהיה נכון בשלג בירושלים או בשריפה בכרמל נכון בוודאי באירוע מורכב ומסוכן פי כמה".

בתוך כך, מוטרדים במערכת הביטחון מגילוי מקרים ראשונים של קורונה בעזה. החשש הוא שצפיפות האוכלוסיה ברצועה, ביחד עם רמת התברואה והרפואה הירודות, עלולות להוביל לקטסטרופה הומניטרית. לפיכך, מתבצעים מאמצים נרחבים לתיאום מול רשויות הבריאות בעזה.

הפעילות מתבצעת באמצעות שליח האו"ם ניקולאי מלאדנוב ואנשיו ודרך המצרים, כאשר המאמץ (שמובל בצד הישראלי על-ידי מתאם הפעולות בשטחים ואלוף פיקוד הדרום) הוא להכניס לרצועה כמה שיותר ציוד רפואי וחומרי חיטוי, בניסיון למנוע או לכל הפחות לעכב את התפרצות המגיפה ברצועה. במערכת הביטחון מוטרדים מהאפשרות שמשבר בעזה יגלוש במהירות לשטח ישראל, גם מבחינת התחלואה וגם בניסיונות אפשריים של פלשתינים לעבור לשטח ישראל בניסיון להינצל.

כדי למנוע זאת הוגבר התיאום עם גורמי הכוח ברצועה, שמעבירים לתושבים ברצועה הנחיות זהות לאלה שניתנות לציבור בישראל, לרבות הישענות על חומרי הסברה ישראליים. כך נעשה גם ביהודה ושומרון, שם התיאום בין ישראל לפלשתינים הדוק עוד יותר, לרבות הדרכה פיזית שמעבירים גורמים ישראלים לצוותי רפואה וחירום פלשתיניים.