"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים: הסגר האנושי בעקבות וירוס הקורונה גרם לירידת הרעש הסיסמי בכדור הארץ

הצד הטוב של הקורונה: הסגר ברחבי העולם מקטין את כמות התזוזות של כדור הארץ ומסייע למחקר רעידות אדמה • חוקר: ״נוכל לנצל את המצב לזהות יותר טוב רעשי אדמה״

,עודכן
רחובות רומא ריקים // צילום: EPA

הפסקת הפעילות האנושית באזורים רבים בעולם בגלל ווירוס הקורונה מייצרת אפשרות נדירה לסיסמולוגים ברחבי העולם לדייק את מחקר רעשי האדמה והפעילות הוולקנית של כדור הארץ. כך מדווח כתב העת המדע Nature.

בדרך כלל התנועה של כלי תחבורה שונים, פעילות הבנייה ושאר התעשייה האנושית הכבדה בכדור הארץ, מייצרים ויברציות והפרעות המונעות מהמכשירים הסיסמיים לזהות רעשי אדמה ותנועות קלות של הלוחות הטקטוניים של כדור הארץ, כך עולה מהנתונים שפורסמו.

בבלגיה למשל מדווח החוקר תומאס ליקוק, מהמצפה הבלגי המלכותי, על הקטנת הרעש האנושי לשליש מהרעש בשגרה, דבר שמאפשר זיהוי מדויק ורגיש יותר של תזוזות ותנועות של הלוחות בכדור הארץ.

למעשה, גלי ההלם מתנועות אלו לא מופרעים ומשובשים כל כך על ידי תנועות של התעשייה הכבדה, הרכבות והתחבורה האנושית ולכן יש אפשרות מדידה וחקר יותר טובים של התחום. על פי החוקר מצב דומה נרשם בדרך כלל רק באזור חופשת חג המולד, אולם כעת בעקבות ההדממה המוחלטת ניתן להשוות טוב יותר בין גלאים המצויים על פני השטח לגלאים שהוכנסו לעומק של 100 מטרים לעומק הקרקע ולהבין את התנועה של הלוחות וצורת מעבר ההשפעה של התנועה של שכבות הקרקע והים.

נתיבי איילון שוממים // צילום: גדעון מרקוביץ'
נתיבי איילון שוממים // צילום: גדעון מרקוביץ'

"אם הסגר יימשך במשך מספר חודשים נוכל לנצל את המצב לזהות יותר טוב רעשי אדמה וגם לחקור אותם יותר. נוכל לנצל את ההדממה לזיהוי של שברים ונקודות פעילות שבדרך כלל קשה למדוד בדיוק", מסכים גם אנדי פרסטו ממוסדות המחקר לסיסמולוגיה בוושינגטון. לדבריו "כעת כשאין הפרעות, נוכל להשוות טוב יותר את ההבדלים בזיהוי תנועות עדינות בין גלאים המצויים בנקודות שונות ולמדוד טוב יותר את קצב התנועה וההשפעה של האירועים האלו" הוא מסכם.

ירידת רעש כזו נמדדה גם במכון הטכנולוגי בפסדינה, קליפורניה. הסטודנטית לתארים מתקדמים בגיאופיזיקה סלסט לבדז, מציינת כי "היתה נפילת רעש רצינית ביותר" באזור המטרופולין של לוס אנג'לס. כך או כך ירידת הרעש לא תורגש בכל התחנות הסיסמולוגית כיון שמלכתחילה רובן הגדול מוצב בנקודות שקטות בכדור הארץ. לדברי אמילי וולין, מהמכון הסיסמולוגי באלבורקקי ניו מקסיקו "חלק גדול מהחיישנים מצויים בעומק הקרקע או בנקודות עם פחות רעש ושם הירידה ברעשי הרקע פחות תורגש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר